בשעות ראשונות- בוקרו של יום
אש עטפה שמיים
וכל בני אדם החליפו צד.
עמדתי בוהה באש המאכלת בהר
וטיפה אחת של בוקר
נפלה על עלה חרישי.
זוכר שנכרכתי סביב השחור
וקול חנוקה נולד מבטני.
היה זה קולו של אדם
היה זה קולה של חווה
ברגע היפרדות שמיים וארץ
מצאתי מנוחה לתפילה.
תגובות