הֵאָסְפוּ אֵלַי כָּל רְחֵלוֹתַי הָאוֹבְדוֹת

מִצְטַלְצֵל קוֹלִי בֵּין הֶהָרִים כְּעִנְבָּלִים קְצוּבִים,

              כִּיפִיחוֹת קְטוּעוֹת

אַיֵּה הַשָּׁנִים אֲשֶׁר הֻטְבְּעוּ בִּבְשַׂרְכֶן

אַיֵּה מַשָּׂאֵי אֶסְלִי

הַחוֹרֵט בְּגַבִּי אֶת אוֹתוֹת מִשְׁקָלוֹ

מְנַסָּה לְהָרִים עַצְמִי אֵלֶיךָ

שֶׁתִּשְׁכֹּן

וְעָלַי מֻנָּחוֹת רְבוּדוֹת, רְצוּצוֹת

כָּל לְאוֹתַי

רוֹצָה לְדַרְדֵּר עַצְמִי בַּצּוּקִים, לְכַפֵּר

עַל טָעֻיּוֹתַי, עַל עַכְּבוֹתַי,

עַל בִּלְבּוּלַי הָעֲקָרִים,

אַךְ כִּבְמָחוֹל מְיֹאָשׁ שָׁבָה אֲנִי

לְחַזֵּר עַל עֶדְרִי.