מה שהיה איתך
,יכל להיות טוב
.גם לפני שהוא נגמר
ומה שעכשיו נותר
.הוא לא יותר מכאב מר
נותרתי מצולקת, כאובה
,הרגשתי במצוקתך
.ונפלתי יחד איתך
אתה שכביכול אהבת ללא גבולות
.פגעת בי מבקום שהכי קשה לראות
את שחווינו, זיכרון מתוק לא אשכח
לא אוכל, גם יהיה זה הכרח
מההתחלה האור האדם הבהב
.אבל אותו לא ראיתי כי הלכתי אחרי הלב
