על מפרשה של התקווה הזוהרת,
לעבר הזמנים החדשים נמריא.
לקול תרועת התמורות,
נפרוץ קדימה;
כַמַשָק רוחות,
לעבר האופק נשגיא.

במקום רַעֳם התותחים,
נשמע שיר קולח,
אשר יישַפֵך כנחלי איתנים.

קדימה! קורא שאִיפֵינוּ.
קדימה! אל  בהירי הימים.