תמו רגעי העבר,

עם ההשלמה .

שאלו השבילים

בם היית צריכה לעבור .

בכדי לבנות מחדש

חיוך בשפתייך,

כוח להאמין .

שבסוף חשכה עולה האור

והנה בעומדך,

מול חלון המטבח .

צופה אל שכונת ילדותך

הצוהלת .

למראה ציוץ הציפור וצחוק הילד

את שוב מחייכת.