מאת : עינת טמסות
אם ישאלוני ,
מה מעלה חיוך בשפתיי.
אשיב כך
צחוקם של ילדים .
מראה שקיעה
גווניה היפים ,
המקשטים לקראת סוף יום .
את הרקיע
מילים של שיר,
אשר אותו כותבת.
תמיד עם רד הלילה
כשהוא שט לו,
בים הטכנולוגיה .
נוגע באנשים
אז אני יודעת כי לא לשו נכתבו המילים .
ועל האהבה
מה את חושבת עליה ,
אשיב כך .
רגשות עזים
כרוח פראית ,
הנושבת בצמרות העצים .
