ירושלים
שלג
שעת לילה קרירה במיוחד.
היא מתכווצת בתוכה
בקור הנורא שחודר אל נשמתה הגלמודה.
מחפשת קצת שקט לנפשה הדואבת
מחפשת מפלט מהקור הנורא שמקפיא את דמה.
אך היא בודדה
כל כך בודדה.
מוצאת לה ספסל רטוב בקצהו של גן.
אוי אלוהים,
זה כל כך נורא היא חושבת לעצמה,
למות כאן?!
זה לא יתכן -זה כל כך אכזרי
היא ממלמלת חרישית בינה לבין עצמה.
ופתאום היא מתעוררת מרעם מחריש אזניים
וצמרמורת עזה חולפת בגבה.
אוי אלוהים
זה כל כך אכזרי היא מלמלת שוב לעצמה
וחוזרת כדרכה לשנתה הטרופה.
ובבוקר בבוקר פוסע לו איש צעיר בחליפה הדורה
הוא חושב שהוא מדמיין.
אך לא-
היתה זאת גופה
תגובות