יושבת מולך
בוהה.
רוצה ולא רוצה.
לספר?
לדבר?
הכריחו אותי
"אם את לא הולכת
את גם לא חוזרת"
אז הלכתי.
ושתקתי.
אֶלְזַה .
-
"תאר לך בית קטן עם גדר צייר לך כלב ילדה ואישה"
-לולה-
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אני שמתי לב. :) "כשתגיע אל הסדק – עבור דרכו. לא מעליו..." מה עושים? פשוט שוחים.. פשוט שוחים שוחים שוחים.. (זה טוב. אצטרך לחזור לזה באלול.) [ליצירה]
- [ליצירה] יו. איך ידעת? (הלוואי ולא תיהיה "החוויה הבאה". אין כמו החוויה שהיתה. פשוט אין.) זה מאוד מאוד יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] יקירה. מגיבה גם פה, שתדעי שאני עוקבת. :) מדמיע.. (וכל הכבוד לך שכתבת.) [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני חושבת שכל אחד יכול לעמוד בפני עצמו, אבל מבחינתי זה רצף. ולכן הכל הובא ביחד. ולגבי החיבור - המשותף ביניהם הוא משו מאוד אישי. הגיוני שזה יראה לך לא משו. בשבילי הכל צריך לבוא ביחד. ובסדר הזה דווקא. [ליצירה]
- [ליצירה] נגע לי שם איפושהו בפנים עמוק.. [ליצירה]
- [ליצירה] הדבר שם בצד נראה כמו כובע טמבל. :) חביב. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד.. קצת חסר גיוון אבל הרעיון כ"כ נכון! [ליצירה]
- [ליצירה] ועודני מתגעגעת לכל אותם הדברים. הכל. השקט, הפשטות, האהבה, הכתיבה.. כתיבה פשוטה וממצה. (ועכשיו כל תמר עושה לי אסוסיאציה לתמר של "מישהו לרוץ איתו". סרט חובה למקרה שתהית. במיוחד אם קוראים לך תמר.) [ליצירה]
- [ליצירה] איש - אבא. ממלכתך - המשפחה. ניתוח קליל ותדע למה התכוונתי. אם תרצה אוכל לפרט בהודעה אישית יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] התווסף משפט בסוף. אשמח לתגובות.. [ליצירה]
תגובות