מאת: עינת טמסות
בתום יום ,
נשמעת מנגינה קסומה .
של מפוחית
ואדם שב אל ביתו .
פוסע בין הצלילים
מהרהר לעצמו,
בילדו הקט .
מדוע פחדיו מהחושך עזים
כשברקיע יופי נדיר .
של ירח וכוכבים
הרי תחת חלונו,
מאיר הפנס .
מהתריסים
חיוך לבנה אליו נפרס
מהלילה הזה,
חשב האדם .
הילד לא יפחד לעולם
כשנתבונן יחדיו .
בירח
בכוכב,
וידו תהיה בידי .
כשאומר לו
הלילה יפה,
בסמטאות .
הקשב
צלילי מפוחית מתנגנים ,
אז עצום עינייך .
ונסה לחלום
כי בסוף לילה ,
תמיד שב האור .
תגובות