באותו הלילה,
בכה צבא השמיים.
עננים הגירו דמעות
וברקים מצאו מנוח.
השמיים בכו והלילה סער
משפחות לא מצאו מנוחה,
ציפורים הסתבכו בכנף.
מספרים כי בלילה ההוא
לא עצם אף הורה את עיניו
חרדה שטפה את הארץ.
יסעורים התרסקו בצרחה.
לזכר אסון המסוקים תשנ"ז.
א.י.ל
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] אך נשים, אי אפשר איתן, אי אפשר להרוג אותן. נשמע לי כמו תיאור ממש אנוכי ואגואיסטי בעצם זה אותו דבר. [ליצירה]
- [ליצירה] אדיק, מצד אחד נראה כאילו אתה מנסה לשמור על משקל, מבנה וחריזה, מצד שני יש לי בריחות פה ושם. עניין נוסף, אתה מנסה להעביר איזה שהוא מסר בתוך התיאור הטבעי, אבל נראה שהלכת קצת לאיבוד בתוך התיאור הטבעי. ודבר אחרון למה אתה מתמש במטבע של ידעתי ידע, ולא ידע ידעתי שמצלצל יותר טוב באוזן? א.י.ל [ליצירה]
- [ליצירה] מצטער אבל ממש לא הרור... [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את הסגנון, אולם לא כל כך את הביצוע, יותר מדי פשוט, אלא אם כן זאת הכוונה. משה לוי [ליצירה]
- [ליצירה] יפה. [ליצירה]
- [ליצירה] מה????????????? [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מאוד בוגר אני מניח שעברת עוד שלב בחיים. [ליצירה]
- [ליצירה] שירה? באופן אישי לא הייתי מגדיר זאת כשירה. משה [ליצירה]
- [ליצירה] תגובה לצערי זה לא תמיד עובד [ליצירה]
- [ליצירה] אני חייב לציין שהמבנה מעניין משה לוי [ליצירה]
