ושילחתני מבית אבי, אל הבלע, למצולות ואתה אינך
מלב המצוקה, בקרבי הלוויתן, לא אחדל ואקרא בשמך
וניקרת אלה עיניי, גזלת ילדיי, עקרת משכני
ואשא ראשי ואכרע ברך לפניך ואומר, "הנני"
ושמת צל על זה ראשי, זנת בידך רעבוני ורפאת בורותי בגדולתך
ואראה כי טוב, ואשתחווה לפסל ודמות, ואשכח שמך
כי תסיר מכשול בדרכי ותאיר יומי- ולא אודה ואפנה ממך
ותזרע חרונך ותכה כל חי- ואפול ארצה ואבקש דמותך
תגובות