שחר רחש חרש בחורשות לבי
בחש קצף במסדרונות רוחי
"עת ריקוד השבט", קרא לי.
והמציאות אבדה נעלמה לרגע
וברגע נעלמה אבדה כל מציאות.
וצבעתי פניי וקדמתי לגשם המלטף.
ועקביי רוקעים הולמים ואמא אדמה נרעדת
גופי מתעגל מתפתל ואוויר העולם מתקמר מסתלסל
וראשי כסחרחרה, עיניי עצומות
והנפתי ידיי הלאה מעלה למרומים
ונגעתי בך אהבה שלי, שחר רוחש שלי
אמא שלי...
תגובות