מאת:עינת טמסות
בגן היא ניצבת
גופה העדין
שורשי עץ עבים
ידיה ענפי צפצפה
אשר לוחשים לרוח
את שירת העצים העתיקה
כשהחמה עולה מן ההר
מקשיבה היא לקול האנשים
היושבים תחתיה בספסל ישן
מחייכת לאדם ולילד
את חיוכה
הקסום
אישה בגוף עץ
בגן ניצבת
את חיוכה הקסום
לאנשי התבל מפזרת
