נועה ציירת ,

את ציוריה היפים מוכרת בכל סופי שבוע.

בסוף העיר ביריד האומנים אשר ממוקם ליד בוטיק רננה

עוד משחר ילדותה ידעה כי לציור נמשכת היא כשאחזו ידיה לראשונה בצבעי הפנדה הססגוניים .

כשבגרה החלה ללמוד כל מיני טכניקות שונות אך עד מהרה הבינה שאין כמו הטכניקה והסגנון שיצרה לעצמה במשך השנים.

לכן המשיכה לצייר לבדה ולא הזדקקה ללימוד נוסף בתחום הציור

את ציוריה מציירת מצבעי האקרילי בבדים גדולים אותם מכינה לבד ,

גוזרת ומדביקה בעץ ובבלוק הציור .

רוב ציוריה נולדו בעקבות נדודיה הרבים בכל מקום בו ביכרה ציירה בדייקנות על הבד את אופי המקום מאנשיו ועד לנופיו המרשימים.

יום אחד הגיע היריד ונועה הייתה בתקופה שלא ציירה הרבה וגם לא טיילה

אך מאוד רצתה להציג בכל זאת ציורים מפרי מכחולה ביריד .

בכדי לא לאכזב את אוהבי ציוריה

לכן חיפשה בין ציוריה הרבים משהו מיוחד שימשוך את עיני העובר ושב ,

כך נתקלה בציור ישן משנות השמונים.

ציור ששכחה ממנו והנה הוא ניצב מולה היא נזכרה מתי ציירה אותו

ואיך בעקבות הציור פגשה אותו .

קראו לו רפאל הוא אהב לטייל ולצפות בשחפים בדייגים פורסי הרשתות

בספינות המלחים השבים מארצות נוכריות, במגדלור בזריחות ובשקיעות.

הם נפגשו בתקופה שאהבה היא לצייר את הים לפרטי פרטים וזה הציור שניצב מולה .

היא הביטה בו וקראה את העתק המכתב שכתבה לרפאל בו הסבירה לו

שהציור הוא חלק ממנה וכך הנדודים אוהבת אני לנסוע לראות מקומות ונופים יפים ואחר כך להעבירם אל הבד.

לכן עלי ללכת כי כזאת אני נועה של ציורים ונדודים

כך ישבה מול ערמות ציוריה ,

והחליטה שאת כל ציורי הים משנים אלו תמכור היום ביריד האומנים .

הממוקם בסוף העיר ליד בוטיק רננה אליו היא מגיעה בכל סופי שבוע