[ליצירה]
אקדיש לשיר הזה כמה מילים משלי:
אין מנוס מהתודעה שאלה
שזכו להאריך ימים אחרי המלחמות
חיים בתוך בועה, בתוך בועה, בתוך בועה,
המחשב, בחדר העבודה במעוננו,
בקרב ידידינו, בחנות הבגדים, בקניון,
בתל אביב עיר מגורינו בארץ ישראל,
הרחק משדרות וקריית שמונה.
קונים ספרים בסטמצקי,
ודיו למדפסת באופיס דיפו
וכותבים באתר "צורה" על שלום.
רק לא עתונים,
עמוד למושחתים בצמרת,
עמוד למעשי אונס,
עמוד להורים מתעללים,
עמוד לתאונות דרכים.
רק לא חדשות בטלביזיה,
שם אין שלום, אין אנשים ישרים,
אין מוסר, אין אמהות אוהבות.
תחקיר ועוד תחקיר ועוד תחקיר.
המציאות העניקה לנו בועות,
וכל אחד חי בבועה שלו,
עד המלחמה הבאה,
שלא אנחנו נפתח בה.
[ליצירה]
ליאורה.
זהו שיר שאין לעבור עליו לסדר היום לכן תקבלי בהבנה וברצינות את הערותיי ובקשותיי.
מבחינת השפה, הסיגנון הוא זורם קריא ורהוט.
נראה כי יש לך איזו שהיא חוויה שאת מנסה לתת לה ביטוי עמוק ואולי מטאפורי אבל לקורא שאינו שותף לחוייה קשה לפענח ולהתחבר עם החוויה שלך ואפילו לא עם חוויה דומה שלו. אני מניח שבחוג או בסדנה לסיפרות יידעו לפענח אותו, אבל אני כחובב, הולך לאיבוד בשלל הדימויים. הייתי שמח, עם קצת עזרה שלך להתחבר עם השיר הזה על אף כל הבקורת שהשמעתי.
באשר לניקוד: מאושרים המעטים שיודעים כיום לנקד בצורה כל-כך מדויקת, ויישר-כוח על כך ! (שני תיקונים קטנים: מים עם דגש ביוד וזמנים עם קמץ מתחת למם).
ושוב סליחה על הביקורת, אבל אני חושב שעדיפה ביקורת על חוסר תגובה.
[ליצירה]
אני לא חושב שמישהו באתר הזה קיבל כל-כך הרבה תגובות על יצירה אחת, ובצדק, ומי שלא קורא מפסיד. כל מה שיש לומר על היצירה אמרו כבר, ואני מוסיף את ברכתי ומחכה ליצירה הבאה. מסר ברור
[ליצירה]
אף על פי כן כתבת את זה ב-"מילים", שעוררו בי הרבה מחשבה. האם היית רואה דרך אחרת לעשות את זה בלי מילים? מילים אינן ריקות מתוכן אם הם באות מתוכנו, מעצמנו, מתי שהן ראויות לפתוח את עצמנו.
שמעתי מילים של תודות בטכס האוסקר, "מילים, מילים, מילים", מילים שמחייבות את המעמד אבל רובן ריקות מתוכן. שמעתי מילה של "תודה" מפי מי שעזרתי לו לקום כשמעד. מילה אחת בודדת: "תודה". תודה על נתינה אינה ריקה מתוכן.
ולך, תודה על שהארת את עיניי ושמת בפי את התגובה הזאת, ועוררת בי את ההרהור שאם נדע להבחין בתוכן שמאחורי המילים לא נהיה כסילים.
תגובות