[ליצירה]
תודה למגיבים ולמחמאות.
הסיפור מאחורי היצירה הזאת הוא שכתבתי את חלק א. ראשון ורק ממנו באה לי ההשראה לחלק ב. כיוון ש- א. הוא מקור ההשראה, לא רציתי לוותר עליו, ולכן החלטתי לצרף את שניהם ביחד. עבורי זה שיעור איך לחשוב על רעיון ליצירה, להעלות אותה על הכתב, ואז בהשראתה לכתוב יצירה מפותחת יותר, ושתיהן חשובות להתפתחות של שיר. אז אשמח אם תקבלו את ה-"גחמה" הזאת כמו שהיא. באשר לשינויים שהצעתם בגוף השיר אחשוב על כך ואתקן.
[ליצירה]
מ ק ס י ם (-:) , מעמיק וקורא לי להגיב בכובד ראש.
"איבוד" במובן הזה הוא ערך. השיר הזה , נותן מובן ייחודי לביטוי "ללכת לאיבוד". ללכת לאיבוד, פירושו להיות אַתְּ עצמך. להשיל מעליך את העבותות, לחרוג מה-"מפה", מהמסגרת. להתבונן סביבך ללא גבולות, כדי לקרוא דרור לתובנה שלך.
ואולי אוסיף כמה מילים משלי: גם אם את רוצה לחיות במציאות - במסגרת, כדאי להגיע למציאות אחרי שהלכת לאיבוד ועצבת את עצמך ורכשת את הכלים הייחודיים לך (ולא לאף אחד אחר) שנדרשים להתמודד עם המציאות.
כך אני מבין את המסר שבשיר שנכתב בצורה פיוטית.
[ליצירה]
כמה חבל שאלה השירים שיוצאים מתחת ידינו במציאות המטורפת שבה אנו חיים.
אפשר גם לחפש את הדברים השפויים המעטים שישנם במציאות המטורפת.
אגב, מציאות כזו היתה תמיד ובכל זאת שרדנו, אז נשאל איך שרדנו, ויש לאופטימיות חלק נכבד בכך.
[ליצירה]
למה מה? אני לא מגיב ? הנה התגובה ! לכל השירים שכתבתי קיבלתי תגובות, ורובן מפרגנות. נכון שזמן רב לא כתבתי באתר וגם לא הגבתי וזה מסיבות שאינן תלויות בי, אבל, כיוון שקבלתי בעבר תגובות גם ממך, אשתדל לקרוא את יצירותיך בעתיד ולהגיב עליהם, אבל בתנאי אחד, שתהיה מוכן גם לביקורת נוקבת.
בברכה (המסר ברור? )
מסר כפול
תגובות