על המדף ערימת דפים
עם שירים גמורים
נשכחים
את השיר שכתבתי לך
לא רציתי לגמור
חסרה בו רק מילה
שיישאר כך
עם סימן שאלה
?
מסר כפול
-
לא משורר לא סופר
לקט יצירות
- אלה פני הדברים
- מֵעֶבֶר לִקְצוֹת אֶצְבָּעוֹתַי
- בלי שיר - גרסה אחרת
- אם היית מקבלת אותי
- על הסרט הים שבפנים
קשור אלי
- [ליצירה] יואב, תודה על התגובה. זהו אכן שיר עצוב. בין כל השירים שאני כותב יש לפעמים גם שירים עצובים. אין זה אומר שאני בן אדם עצוב או פסימי, ואכן שיריי האחרים מעידים על כך. אבל שירים באים מפינות שונות של הלב ובזה ייחודם. מסר כפול [ליצירה]
- [ליצירה] דימוי מקורי וקולע. יש רבים שמרגישים כמוך, אבל לא יודעים לתאר זאת בצורה ציורית כמו השיר שלך. יפה ומרשים [ליצירה]
- [ליצירה] אלמונית שלום. השיר שלך הוא נקסים. יש בו הרבה סתירות, כמו בחיים. אבל ניכר בו היטב מעבר לפאזא אחרת, פאזא של אתגר להתמודדות עם הסתירות, מפאזא של חיבוטי נעורים לפאזא של בגרות של קבלת המציאות מבלי לאבד את האהבה, שהיא סוד חיינו. כאשר מתבגרים, לומדים איך להתגבר על הסתירות ולהפיק מהם את מלוא התועלת של אהבת עצמך ואהבת הזולת. עלי והצליחי מסר ברור [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאד , וגם קצת עצוב. [ליצירה]
- [ליצירה] אודיה, אגיד לך למה השיר הזה כל כך מצא חן בעיניי: חשבתי שרק אני חולה במחלה האנושה שנקראת: אסוציומניה, והנה מצאתי עוד אחת תודה לאל. אז הנה שרשרת האסוציאציות שלי: למה עלו דמעות בעיני ערוגה (המגיבה הקודמת) ? כי בערוגה גדל בצל. ערוגה חתכה בצל ודמעות זלגו מעיניה. בצל חתכה, תודה לאל, בצל תודה לאל, בצלאל, בצל חתכה לשניצל, שניצל עוף, עוף לכפרות, זו כפרתי, הכפרה והדמע, הכפרה והדמע גרים בטריפות הדעת, והדמע בערוגה, בערוגה המזילה דמעות חס וחלילה וחוזר חלילה. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה דימוי פיוטי למה שקורה לכל אחד מאיתנו: "המציאות ואני מדברות במכתבים". תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר תמים ומשרה אופטימיות. כתוב יפה וזורם. הבעיה שהמלאכים עסוקים מדי, למנוע עוולות, ולפעמים אינם מספיקים לשמור על ילדים בעריסה, ומה שאנו יכולים להעניק להם, אלו רק שירי ערש. (הערה: צריך להיות "יקיץ" ולא "יקוץ") [ליצירה]
- [ליצירה] נעים לקרוא שיר אופטימי, אחרי "קרע עמוק !" ו-"מה הוא הרגש הזה ?". השיר גם כתוב יפה רהוט וסוחף אותי בהזדהות של שמחת החזרה. תודה מסר [ליצירה]
- [ליצירה] כל מה שיש לי לומר, מאיר כבר כתב. אני אוסיף, שאת השיר הזה אני מצטרף לאוסף השירים שקטפתי מהאתר ושם אותו בראש האוסף. ולמאיר אומַר: כל הכבוד! בשביל לכתוב בקורת כזאת צריך להיות חכם (מחמאה). בשביל לכתוב שיר כזה צריך להיות מוכשר (הערצה). בשביל להוציא לאור צריך להיות "מַאלְיַן" (עובדה). אז אשריך שיש "צורה" ובתור תפרן, אתה מקבל את זה בחינם. [ליצירה]
- [ליצירה] כנראה שדעתי על שירה צריכה להשתנות. לפי שמך אתה פרוזאי. לפי סוג היצירה זו שירה. היא כתובה במבנה של פרוזה, אבל זו שירה. רב בה הנסתר מן הנגלה, ובכל זאת נשביתי בקסמה . היא עדיין על שולחני ואמשיך לקרוא בה ולחקור את הצפון בה. [ליצירה]
תגובות