[ליצירה]
מחכות לך עוד שלוש תקופות מלבד קינתך על עצמך.
קינאתך בהם...
קינאתם בך.....
קינה על הקינאות.....
אחרי זה הכל מסתדר, כמו פאזל, כמו קוביה הונגרית.
אז אל תקונני. וקבלי את מה שיבוא בזרועות פתוחות.
[ליצירה]
שי יקירי,
יפה מאד. בטאתי באופן פאוטי את מה שחש כל מי שכותב. לכתוב צריך לבד, מעבר לחומת ה-"אני".עצם הכתיבה היא משהו אישי, פנימי. רק לאחר שכתבת כשהיית אם עצמך אתה מאפשר להציץ פנימה. אם אחר-כך הקורא מבין, הוא יכול להסכים ולהזדהות , או לא להסכים אבל הוא לא יכול להתעלם.
אינני יודע אם ה-"אישה" היא דמות פרטנית או מושג כולל, אבל אני מקוה שה-"אישה" מבינה, ואם גם היא כותבת היא חשה את אותה תחושה ומבינה. רק אז זה הופך לדו-שיח בין שתי נשמות עצמיות וקרובות. כמו שאמר יהודה עמיחי: "שנינו ביחד, וכל אחד לחוד" והמרחק בין השנים נשאר קצר כ-"מרחק בין שתי תקוות". מסר כפול (אבל ברור)
[ליצירה]
אמיתי ומתואר בכישרון. יש בהיסטוריה תקופות של אנשים "תמהוניים" בעלי חזון שניסו לבנות חברה טהורה יותר, אבל חזונם לא התאים לאופי האדם . תאורים כאלה היו קיימים בכל ההיסטוריה, אבל בלי מכוניות.....
[ליצירה]
תשובה לרדף השיג.
תודה על תגובתך. היא בהחלט מחמיאה, ונעים לקבל מחמאות, אבל השיר איננו הכללה. ישנן גם נשמות אחרות. ראה השיר "השחף" של תמי גבאי, הדואג לשחף שיקבל את אהבתה......
.
תגובות