מאת : עינת טמסות
לפעמים,
שנשמע מהרחוב הסמוך לחלוני.
צלצול פעמון
אני מתגעגעת לספסל הלימודים ,
לתלבושת המיוחדת .
מכנסי זינס מרושלים וחולצה כחולה
להניח שנית על השכם ,
את תיק הידע .
לשבת בהפסקות לרקום חלומות על המחר
לשוב לשנים ההם שאבדו לתוך הזמן ,
אל התלבטויות הנערה .
ורישומיה על העולם מזווית עיניה
אני מתגעגעת לנערה שהייתי,
לתקופה המצחיקה .
בלבוש המרושל
נעימים געגועים הללו,
הנשכחים מעט .
אך שבים לביכור מדי פעם
ממבט חטוף,
אל עבר בית הספר הסמוך.
תגובות