"ה' א-לוקינו דיבר א-לינו בחורב לאמר רב לכם שבת בהר הזה"   (דברים א', ו') אך אנחנו ישבנו ומרגלים שלח ישלחו ישבנו באוהלינו ודמעותינו בין עינינו.... "אותו לילה" כך אחי לחש, "הבכי לא פסק". שבט בשבת שובת צובט. "ומה ארע ממה אירא"? כך בתמימות ילדותית סוף טוב-מצפה. אחי מרים קולו, אך קולו חנוק "ט' באב , מעטי בשמחה".   "שבת משוש לבנו, נהפך לאבל מחולנו"    (איכה ה', יד') ריקודי שבת, דממה.      תשעת הימים התשס"ד