מגיל אפס מחנכים אתכם להאמין, להאמין ב- Jesus, בן האלהים. ואז אתם מגלים, למרבה ההפתעה- שחוסר הצדק המשווע קיים דווקא בכנסיה. "אם תהיה ילד רע- תישרף בגהינום!" זו המנטרה הקבועה אשר אתה שומע בכל יום. "תרסן את עצמך! כך תגיע לגן עדן.... ' הוא היה קתולי הדוק ' - נחקוק לך באבן". תלך לתפילה בכל יום ראשון, תאכל מלחם הקודש- אחרת לא תוכל לישון... תסניף את המים הטהורים שיתיז עליך הכומר תזריק את הנצרות לדמך מערב ועד בוקר. אך הטבע עושה את שלו והיצר מתעורר אתה קופץ ממיטתך שטוף זיעה, רדוף פחד מצמרר האשמה דוקרת כסכינים חדות בכל נימי גופך, הבושה לוהטת בעוז, כשזכרון העונג עוטף את נשמתך. אתה רץ לתא הוידוי ביום ראשון, כשצל מטיל אימה יושב מעבר לוילון. "סלח לי אבי כי חטאתי..." אתה גונח, ממלמל חרש כשהוא דורש לדעת הכל על חלומך הרטוב מליל אמש. וכילד מחונך אתה נושך שפתיים עד זוב דם, בשקט כשיד נשלחת מבעד לוילון, מגששת, מלטפת ואתה בטוח שזו יד השטן, משוכנע שאתה בגיהנום כשהכומר מעורר היראה מבצע בך מעשי סדום... אז אולי הדת ה"טהורה" הזו לא בשבילך כשאתה מתלבט אם לשחק בצלבים- או לשחק עם עצמך. אסור לחלום, לגעת, לחוש, אסור לחשוב על אישה כשלך רק בא לאנוס את מריה הקדושה. זה סימן מאלהים, ילד, אין הרבה ברירות עבורך כומר חולה נפש יהיה תחליף לבחורות. תתעודד, ילד, תסתכל על הצד החיובי של החיים: לפחות נוכחת לדעת על בשרך- מהי עבודת אלהים...