סטודנטית לבלשנות ומדעים קוגניטיביים.
התחלתי לכתוב שירים בגיל 5 (עוד לפני שידעתי לכתוב...הייתי מכתיבה לאמא שלי), וחוץ מזה אוהבת לבשל, לרקוד, לצחוק ולאהוב! :)
[ליצירה]
ללא יכולת להשתחחר, כבר חצי שנה שחול וים מזכירים לי דבר אחד בלבד
-הגוש.
וכשעליו אני חושב, ועל ימי שהותי בחול ובים
ההם,
מתקשרות לי כל שאר המילים אל הגוש ואל אותם הימים
וכל השיר מקבל מבחינתי שייכות לאותו האסון,
ללא יכולת להשתחרר.
אז חזרתי שוב לשם, ולהיזכר בימים הפלאים שמה, זה הכי טב בעולם, רק אור ואושר.
תודה
[ליצירה]
זה יפה. לדעתי, שתי השורות הראשונות פחות טובות.
כמו כן פה ושם יש שורות שנופלות פתאום ברמה..
באופן כללי יש כאן חוש לצליל ורגישות למילים, דבר מבורך.
[ליצירה]
מקורי!!
ואני תוהה מה לזיגמונד פרויד היה לומר על זה....:)
מדוע החלטת לקרוא לסנייק האלמותי שלך דווקר זיגמונד? מה משך אותך דווקא בשם זה?
בכל מקרה- ממש נהניתי לקרוא את יצירתך המשעשעת והרצינית כאחת. וכמו שכתבו קודמי- באמת אפשר למצוא המון משמעויות לדברים, אבל אני הסתפקתי בהנאה מהדברים כפשוטם.
אחלה רעיון! :)
[ליצירה]
"האנשים הניזונים מיאושי"... כל כך נכון, כל כך מוכר...
לפעמים נדמה כי צרותינו הן ממש כאויר לנשימה לאנשים מסויימים הסובבים אותנו.
מקווה שליבו ימלא כיסוף במהרה, אך עד אז, אל נא תשכח את הנכס שהשאיר לך, הרגשות הללו, שגרמו לך לכתוב שיר ממש יפה.
אני :)
[ליצירה]
מיקי-
מה שהביא אותי לכתוב את השיר זה שהייה של 9 חודשים בארה"ב, בה נחשפתי לכל המחדלים והשחיתויות שמתחוללים שם.
השיר נכתב עקב פרשיה כואבת, ארוכה ומזעזעת של אונס ילדים ע"י כמרים.
הרגשתי דחף לכתוב על כך מתוך תחושת חוסר אונים של חוסר צדק כל כך גדול, ולכן השיר קשה (ואמור לזעזע...).