תעתוע אחר תעתוע- משחק הוא בה כבצעצוע כן ולא, לא וכן- עד שליבה מתחיל להתרוקן. להתרוקן מהגיגים, להתרוקן מרגשות, להתרוקן מאבני הקרח של תחושותיה הקשות. להתרוקן מפצצות התופת, להתרוקן מן האסון להתרוקן מארס חיצו של קופידון. תעתוע אחר תעתוע- מתייחס הוא אליה כאל שעשוע. שם ופה, פה ושם- עד שצלם דמותו נעלם. מתמזג הוא עם צלם דמותה האובדת- ואפילו אין לה תמונה למזכרת. אין לה זכרון, אין לה שיר במחברת, היא רוצה להמשיך- ומיד מסתחררת... תעתוע אחר תעתוע- אין בו שום געגוע, איך ומדוע, מדוע ואיך- נר תשוקתה החל דועך... צלליתו על הקיר הולכת וקטנה- מתקרבת לאיטה לצללית השושנה. גם אודם השושנה הולך ודוהה- אודם שחשבה שילך ויתכהה... תעתוע אחר תעתוע- ליבה הפך פצוע, ומתחדדת תלילותו של שיפוע הפעפוע. פעפוע הלבה הרותחת- שבלב.