ושוב בלילה איני לן, ראשי מלא מחשבות וכולו נטחן. ממסוף התקופות לקו המעוזים, ומטענותיו של איוב אל סוציולוגיית הרזים*. קם כשלבי רוטט, רק שלא אשכח את העט. מנסה את הרגע לנצור, יודע שהוא לא יחזור.... *במשמעות סודות.   [מוקדש לעושים בגרויות...נצלו כל רגע...]