אני מביט, ולא רואה דבר, אני מקשיב, ולא שומע כלום, אני נודם שוקע בעצמי, ומקווה למצוא סיבה, אולי תחליף ללהט החיים. הכל מילים, הכל הוא הבל חסר יחוד ומשמעות, עולם נדוש חסר תקווה ללא עתיד, הכל אבוד חסר כל משמעות. עולם אך הבל בו הכל כה ומכוער מלא ייאוש, ויסורים בלי טעם לחיים. וכי חיי המה חיי? האם בכל אני כה חי? וכי שווים לי החיים הנשלטים ביד גורל? האם חיי, חיי? או שמא לא? ייאוש מה טוב שהוא קיים.