חורף... החיות מתכרבלות במעורותיהן ישנות את שנת החורף. הצמחים מכווצים, העצים עומדים ערומים, בודדים. השמים אפורים, השמש מוסתרת בין העננים, כאילו אינה רוצה להאיר. אתה הולך, עטוף במעיל, כובע, מגפיים, נזהר לא לדרוך בתוך השלוליות. סגור, מופנם, שקט. אתה מביט בעצבות על החורף הסגרירי. אך אינך יודע, אינך מכיר כי במעמקי האדמה הפקעות מתחילות להתפתח, העצים מתכוננים לפריחה שבוא תבוא בקרוב. האדמה אוגרת וצוברת כוחות לכל השנה והשורשים מתמלאים בחיים. באביב תלך ותגמע בעיניך את הפריחה, תצעד ותנשום את האויר, תריח את הריח המתוק ותפתח את ליבך לקלוט את המראות. אך אל תיתן את ליבך לשכוח כי דווקא מתוך החורף, החשוך, העצוב והסגרירי הולך בא ומתרקם אור האביב.