ובכל זאת, על כל חיוך אחד מזוייף, חייכי לעצמך שני חיוכים, ככה בצד, לא לעיניי האנשים. מן חיוך שלך לעצמך ,רק כדי להתעודד, ולהרגיש את הפנים האמתיות שמחייכות, מתחת לכל הזיופים
[ליצירה]
כ"כ מבינה
ובכל זאת, על כל חיוך אחד מזוייף, חייכי לעצמך שני חיוכים, ככה בצד, לא לעיניי האנשים. מן חיוך שלך לעצמך ,רק כדי להתעודד, ולהרגיש את הפנים האמתיות שמחייכות, מתחת לכל הזיופים
[ליצירה]
יפה ביותר, עדין, רגוע ונוסך שלווה.
עם זאת, שתי הערות: לא הבנתי מה צורך מצאת ברווח שיש בין השורות בהתחלה וכן בשורה התשיעית, כמדומני שיש לשנות מ"את המרחב כל היקום" ל-"את מרחב כל היקום".
[ליצירה]
מזכירה לך אהבה, וגם:
משוואה מרובת נעלמים,
קשה לפיענוח
כמו אגוז קשה פיצוח,
דורש יגיעה
תוך חיפוש אחרי פיתרון.
ואתה-
נעלמת כאחד המשתנים
כשאני השתניתי,
כאחד הנעלמים
ונשארנו נטולי תשובה...
[ליצירה]
מקסים, התכנים שלך קסומים. בעיני דרוש כאן קצת ליטוש. הייתי עורכת קצת את היצירה- עובדת עליה עוד קצת.
הבית האחרון כ"כ יפה שראוי, לעניות דעתי, לפרסום בפני עצמו. רק בשורה האחרונה שבו, לא הייתי חוזרת שוב על המילה "צל", משנה לצללית/צילנו/דמותינו וכיו"ב או להשאיר "אז מרגישים בלי לראות". ותו לא.
יפה.
תגובות