ובכל זאת, על כל חיוך אחד מזוייף, חייכי לעצמך שני חיוכים, ככה בצד, לא לעיניי האנשים. מן חיוך שלך לעצמך ,רק כדי להתעודד, ולהרגיש את הפנים האמתיות שמחייכות, מתחת לכל הזיופים
[ליצירה]
כ"כ מבינה
ובכל זאת, על כל חיוך אחד מזוייף, חייכי לעצמך שני חיוכים, ככה בצד, לא לעיניי האנשים. מן חיוך שלך לעצמך ,רק כדי להתעודד, ולהרגיש את הפנים האמתיות שמחייכות, מתחת לכל הזיופים
[ליצירה]
מסר- כמה זה יפה! אני נהנית לקרוא את יצירותיך לאחרונה- יש בהם, לעניות דעתי, ובלי שמץ של יהירות- קפיצת מדרגה, ליטוש והתקדמות שינוי שאין לתארו. משהו מאוד קיצוני השתנה- הכתיבה בוגרת יותר, ממוקדת יותר ויפה!
הייתי משנה את השורות הראשונות כך: בשעת בין השמשות/כשראיתיך לראשונה/ציירתי דיוקנך בשחור ולבן/וכשעלתה הלבנה/זהרו פנייך באור נגוהות וכו'
בל זאת רק אני וזה כנראה שאלה של סגנון...
[ליצירה]
זה יפה כל כך! יש כמה טעויות כתיב (למשל- עת שאנום עם המוות ולא- את, וכן ופניה ופניו... ואין בם צבע- ולא בן...)
הכתיבה יפה, מרתקת, מושכת. אולי הייתי טיפה מקצרת ומאידך- כנראה שהיה זה מסע ארוך ובהתאם גם יצירה זו...
[ליצירה]
אביב, או שמא סתיו-?
איזה יופי צרוף.
אם הבנתי נכונה, תגובה בוא תבוא, והמילים עוד יזרמו,
ואם הקדמתי את זמני, ומצאתי משמעות שלא לה התכוונת, אולי זהו שכרך בשירך, שכל אחד מוצא בו את עצמו (ואולי זו רק אני...)
תגובות