צועד לבדי, אל עבר החזית ממתינה

ליבי כבד וגופי רועד

האם אשוב בשלום מהמלחמה?

בעצם האם אגיע?

מצדדי תהום, אבנים מתדרדרות אל בור ללא תחתית,

שם פעמיי אל עבר הקצה,

רחוק למעלה

אולי אגיע בשלום.

בעצם האם יצאתי לדרך?

איני רואה את גבי,

היש שם צבע טרי?

האם נבחרתי לשחיטה?

או שמא-

לא סומנתי,

עברתי במעלה

נלחמתי וידי הייתה על העליונה-

חזרתי בתשובה