לו יכולתי לומר דבר שיבטא את תחושותיי
את עומקו של ליבי, את עוצמות נשמתי
אלפי זריחות, שקיעות ופרחים
אוקיינוסים, הרים ונצנוצי כוכבים
כל יפעת היקום לא תוכל למלאות
שבריר קטן מתחושותיי.
אין הגדרה שתוכל לגדור את עומקו של הלב
ואין שום מושג שישיג את עוצמת הנשמה.
כל מורכבות שתבוא רק תשמיד את הפשוט, המופשט.
חסר אונים וחסר ביטוי
אני בוכה, אני צוחק
ושוב בוכה, ושוב צוחק
מתמלא ומתרגש מקסמי האינסוף
וחוזר לחיים של שיגרה.
תגובות