בס"ד
מורכב.
סבוך מחשבות
בין ערפילים אפרוריים
מבליח אור
דמיון שווא
מפתה
צווח אמיתות שאינן
גם לא יהיו
וגם אמת
צווחת ככרוכיה
את שירה שמעתי
ואחבא.
ואולי לא?
ט' כסלו, תשס"ד
משה האיש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לו אודם דגל יתנוסס דומה יהיה עלי כדם דם טבוחי שמש עמים- לוהטת דם עזוקי גולג נישא בשמי חירותינו. פץ לרסיסים חלום לא קומונת חבר אכסוף חלום זוועות היה דמיון ולא בדמיון אשגה עוד לדרור ידעתי קרוא תם זמנה של זו- הלבנה - ברית המועצות הארורה. [ליצירה]
- [ליצירה] אני עדיין קצת המום. אני חושב שממזר פרחים היטיב לתאר את הרגשתי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר! ובעיקר אהבתי את ה-"היה". מקפיא. [ליצירה]
- [ליצירה] נורא יפה. באמת. (וגם אני נסחף קצת עם הרגשנות, וזה קורה לי פעם- פעמיים בשנה... [ליצירה]
- [ליצירה] מוכת ירח- "אני מצטערת שאני לא כמוכם": כמוכם? מסתבר שהדשא של השכן רק נראה ירוק יותר... [ליצירה]
- [ליצירה] **** ועוד אחת - * [ליצירה]
- [ליצירה] הכל צפוי, אך רשות נתונה להביט נכוחה להפריח אנחה ואנחה כבר אמרו, חז"ל בזמנם ששוברת היא אז גופו של אדם אך- אם למנהרת הזמן תשוב בשנית תגשש ותבחן ברצינות תהומית - תמצא גם חיים מלאים באורה שכוסתה זה מכבר במרה השחורה הלא ידעת, ידידי הצעיר כי הכל תלוי במבט המאיר? כפנס יחשב מבטו של אדם אם ירצה ימצא כפור, ואם ישכיל ימצא - אור! [וגם אם ה"שיר" קצת מעאפן, המסר ברור, לעיתים האור חבוי בעכור, להתפלל מומלץ, וגם לשוחח - עם הקב"ה או סתם עם אורח...] בהצלחה! [ליצירה]
- [ליצירה] מיה- "כל כבודה בת מלך פנימה" זה גם חלק מהתנ"ך, כידוע, ולא נראה לי שיש מקום לבטל אותו... אם בת ישראל חשה כבת מלך, הרי שוודאי תחוש לצניעותה. מעולם לא חשבו חז"ל, ובמקרה זה דוד המלך, שצניעות פירושה זלזול בכבוד בת ישראל. את העיקרון הזה אני מקבל כחלק מתפישת התורה והתורה, כדרכה- נצחית, ומכאן שלא שייך לומר שהיא או תפישתה פרימיטיבית. אלא, שנכון שיש לתרגם מושגים אלו לחיי היומיום שלנו. מועדים לשמחה [ליצירה]
- [ליצירה] והקזתי דמי על יסוד הספק ומזבח הזהב הועם - כמפקפק. ביום יגוני דמעתי מלב לא ידעתי נפשי לא ידעתי מלל. ואור לו הציץ מבעד חלון אחזתיו - לא ארפה עד אראה כי - שלום [ליצירה]
- [ליצירה] לכל המגיבים למיניהם: "אמנות", לא "אומנות". [ליצירה]
תגובות