בס"ד
אני מרימה את פניי לשמיים
כמחפשת דבר מה,
מנסה להבין את העולם הזה
ולחשוב עכשיו איפה אתה
אני מרימה את פניי לשמיים-ומיד מורידה
כי אני יודעת שאני כנראה לא יקבל תשובה...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
חזק ביותר.........
לא יודעת למה אבל נורא נורא התחברתי ליצירה הזו...
תודה...
[ליצירה]
[ליצירה]
אני חייבת לציין שממש אהבתי את התאוריה שלך...
(זה כמו האיש שכל ימיו התפלל חבל"ז שהוא יזכה בלוטו ואז רגע לפני שהוא מת הגיע איזה רב חשוב לבקר אותו ואותו האיש החולה שואל את הרב "כל חיי התפללתי וקיוויתי וייחלתי לזכות בלוטו אז למה לא זכית?!" ואז הרב שאל אותו "נו, וטופס הגרלה מילאת...?.., והאיש החולה רק שתק וענה בשקט שאת זה הוא לא עשה... )
אנחנו צריכים לעשות את ההשתדלות מצידינו לא לשבת ולחכות,ולקוות אלא לפעול!!!
תודה לך שנתת לי עוד משהו לחשוב עליו בלילה....
[ליצירה]
כן,גם אני הייתי מסווגת את זה כקטע
כתוב בצורה גלוית לב ביותר וזה מקסים .
האם אתה מוכן להתחיל מחדש "להכיר את כל העולם"-זו השאלה האמיתית שהשארת לי בתור קוראת בסוף הקטע או שאתה ממשיך כל חייך בלקנא באלה שיכולים ולחשוב איך אבדו שנותייך הטובות? האם גמרת אומר לעזוב?-או לנסות מחדש?
ואני מתחברת מאוד גם למה שתמי אמרה לא כל אחד מסוגל לשבת שעות וללמוד וזה מדהים למי שמסוגל...
השאלה מפה,מה אתה עושה הלאה...
אני חושבת שמהנקודה הזו דווקא כאן יש הרבה שנושרים ( מעצלנות להתחיל מחדש...)
ויש שאוזרים כוחות ו...
מתחילים שוב והפעם ביתר שאת
תגובות