בס"ד
אני מרימה את פניי לשמיים
כמחפשת דבר מה,
מנסה להבין את העולם הזה
ולחשוב עכשיו איפה אתה
אני מרימה את פניי לשמיים-ומיד מורידה
כי אני יודעת שאני כנראה לא יקבל תשובה...
...ועט ביד,מנסה לעקוב בין שורות,זריעת דיו עקבית,קצב מטורף,
למלא למלא למלא,
איפה שחסר,איפה שלא,
עט,נובע מתוך לבי,ממקום גבוה לא ידוע,מנסה לעקוב אחר תזוזת חיי...
אשמח על תגובותיכם...
[ליצירה]
כן,גם אני הייתי מסווגת את זה כקטע
כתוב בצורה גלוית לב ביותר וזה מקסים .
האם אתה מוכן להתחיל מחדש "להכיר את כל העולם"-זו השאלה האמיתית שהשארת לי בתור קוראת בסוף הקטע או שאתה ממשיך כל חייך בלקנא באלה שיכולים ולחשוב איך אבדו שנותייך הטובות? האם גמרת אומר לעזוב?-או לנסות מחדש?
ואני מתחברת מאוד גם למה שתמי אמרה לא כל אחד מסוגל לשבת שעות וללמוד וזה מדהים למי שמסוגל...
השאלה מפה,מה אתה עושה הלאה...
אני חושבת שמהנקודה הזו דווקא כאן יש הרבה שנושרים ( מעצלנות להתחיל מחדש...)
ויש שאוזרים כוחות ו...
מתחילים שוב והפעם ביתר שאת
תגובות