חלונות
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואללללללללה זה יכול להיות הלוגו של צורה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה, הצעתי לוגו דומה במקצת. שוה הצצה (לדעתי). [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. ממש אהבתי את השתלבות הצבעים והצורות אחת בשניה... יש משהו נוסך שלווה ותקווה ב"אור" הלבן מבעד לחלון... [ליצירה]
- [ליצירה] וואייי, גמני רציתי לכתוב את זה!!! (בקשר ללוגו) עם שיפוץ קל והתאמה ללוגו - זה יכול להיות מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] מצב חצב שפינוזאי? איפה אתה לומד, ילד? מי נתן לך רישיון? איך הגעת לזה? [ליצירה]
- [ליצירה] יפה להיות דתי בחו"ל זו צביעות. החילוני הגדול ביותר, אתיאיסט ככל שיהיה, מושפע מהארץ באופן סגולי. יותר קל להחזיר מישהו בתשובה מאשר להוציא אותו מהגלות. בארץ הרבה יותר קל לקבל הרגשות של קדושה. "כל ההולך ד"א בארץ ישראל (ומהרהר בתשובה- מוסיף הרב מרדכי אליהו), עוונותיו נמחלים" ...אנחנו אוהבים אותך... [ליצירה]
- [ליצירה] נכון זה נכון לשני הכיוונים, או שאתה מודע ליהדותך, ואז אתה לא יכול להתכחש לה בשום אופן, כי אז תאבד את זהותך, משא"כ בארץ, או שאתה לא מבין מה ההבדל בינך לבין הגוים מסביב, ואז קצרה הדרך להתבולל. ובכל מקרה- עדיף להיות חילוני בארץ מאשר דתי מחוצה לה. (ומסתמא שהייתך בחו"ל מוצדקת מבחינה הלכתית) [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני חושב שקצת הגזמתי כל הסיפורים של או. הנרי. הוא פשוט ענק בזה. לגבי כאן- הסיפור "אחרי עשרים שנה". ותודה על התגובות!! [ליצירה]
- [ליצירה] או קי.. זה לא אמור להיות "עת", יבשה הדמעה? בכולופן לא ממש הבנתי את הסיטואציה. [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר אפשר להחזיר, ואז זה לא יהיה לשעבר. לא הבנתי מה זה בא להביע. אולי- קשר אפשר לנתק, אבל הנתק, וכל הכרוך בו, תמיד ישאר. תקנו אותי אני טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אשא את דברי לעם האמת היא שאני לא אוהב להסביר יצירות שכתבתי, ומהסיבה הזאת בדיוק אני כותב אותם ולא מסביר. אבל כאן זה מתבקש. יקירי, תודה על התגובות האוהדות, אבל חפציבה לאופר היא לא סתם דמות אקראית, היא נעלית מכל אקראיות. היא האקראיות בעצמה, ומתוך כך קשה להתייחס אליה בסתמיות. נהפוך הוא, היחס ה-א סתמי מתבקש כאן, אם לא העל-סתמי. יתירה מכך, חפציבה, על אף היותה דמות ספרותית, יש לה חיים משל עצמה, ולרוב היא מובילה את הכותב, ולא ההפך. ניתן לקרוא יצירות נוספות אודותיה בשאר יצירותי. לתרומות וכו'... תהיו בריאים, וסליחה אם הכבדתי (זאת היא- אתם יודעים...). בהצלחה לכם, יצחק, נושא כליה של הגבירה. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לא נעים לי לומר אחרי שפרסמתי, אבל אני קצת מסכים עם ילדה בינזמנים. זו אחת היצירות הראשונות שלי בפוטוש, ואם אמנם השתדלתי מאוד, זה עדיין חובבני. נחמד ותו לא. תודה לנפלאית שהגנה, תודה על התגובות החיוביות, זה חיזק אותי, בזמנו, להמשיך לעבוד. ככה לומדים. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב... לי זה לא הזכיר שום סרט, אבל בהחלט הזכיר את 1948 של ג'ורג' אורוול. אני אישית זרקתי אותו מהיד (לא ממש, כי הוא לא היה שלי), בגלל שמפרק לפרק הוא נהיה גס יותר ויותר. על כל פנים, אהבתי את ההתחלה, למרות שהבנתי שהסוף לא נגמר בטוב. הסיפור ההוא מתאר, בצורה כמעט אמינה, איך האנשים לומדים לדכא את הרגשות שלהם, ואיך המשטר גורם להם להתכחש להרגשות ולידיעות פשוטות. "...אבל זה דמיון מנותק, ילדתי, העולם הרבה יותר טוב ממה שנראה, מסתבר..." בכולופן, הסיפור שלך כתוב יפה. שכוייעך. [ליצירה]
- [ליצירה] יוהו! האח, הידד, בהצלחה ילד! אני ואחותי מתמוגגים כאן, שיהיה על מצפונך! [ליצירה]
תגובות