בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
[ליצירה]
ובכן..
ניסחת את זה יפה, "תאגיד המשוגעים-לנצח" (או באנגלית-madforever inc ) , אני סתם הסתבכתי עם המילים.
ולך, נעם יקירי- אתה צודק, כל שמחה, נובעת מאמונה. אנחנו מאמינים בקב"ה ולכן אנחנו שמחים, אבל אני כתבתי את השיר למכנה רחב יותר של אנשים.
יש גם אנשים לא מאמינים ששמחים. כמובן, שמחתם אינה שלימה, אבל גם היא במקום (ולפעמים יותר מאנשים מאמינים)
ובעומק- גם השמחה הזו, הרדודה, נובעת מאמונה. שהרי אדם כופר לא יכול להיות שמח. הוא יכול להנות, לגרות את החושים, אבל הוא לא ישמח, כי אין לו סיבה. אין תקוה, אין ידיעה כמוסה בלב שצריך להיות טוב, אין אמון בעולם ובבני האדם. לכן גם אין במה לשמוח.
אבל סתם אדם מהשוק, יכול לשמוח בצדדים הטובים שהוא רואה במציאות.
משהו פנימי בלב (אנחנו קוראים לזה נשמה), אומר לאדם שיש תקוה, שהטוב הוא העיקר והרע הוא החולף.
"וישמח את עמו אפילו על ידי מילי דשטותא..." (רבי נחמן)
[ליצירה]
נשמע מסקרן...
בטח כואב לראות ולצפות ברשעים האלה ולא לעשות כלום. לא אתה, מישהו שם, מגבוה, שיתן הוראה לחיילים שם בבסיס ליד למחוק את רמאללה.
הם שם בטח צוחקים עלינו- יודעים שאנו צופים בהם, אבל מלאי שלוה, הרי לא נעשה להם כלום...
כמה אירוני.
התפקיד שלך- "מגן ולא יראה", בתור אדם דתי, להחדיר כמה שיותר, איפה שאפשר, את התודעות האלה. שרמאללה שלנו. שהיא עוד תהיה יהודית. שאסור לטפח אויבים. בשיחות עם פעילים אחרים, בכתיבת התצפיות, בדפי המשוב, בצורה חכמה ככל הניתן. לאט לאט זה יחדור, בע"ה. אולי נראה גם משהו טוב בשירות הזה, ולא שאני מזלזל במה שעושים עד עכשיו, העניין הוא שאתם לגמרי לא בכיוון הנכון.
או שאולי אתה בעצם מרכז ושמאלה? יש גם 'דתיים' שמאלניים. לא הגיוני שיתנו לימניים להכנס.
שאלה כאחד מבפנים- אולי אתה יכול להסביר את הסיבה להמצאות "מחלקה יהודית"?
סליחה אם סתם העקתי, באמת מחכה להמשך,
הרבה טוב ואור,
יצחק.
[ליצירה]
ואני...
דווקא הבנתי פה ושם.
כאילו, ביום כיפור בנות ישראל מחוללות... את זה הבנתי, ואהבתי את המשחק של מחול- חילול, קידושין- קדושה.
אם יש משמעות לכל זה, אשמח להבין.
רגע, לפי דבריך הטומאה מודגשת דוקא ביום הכיפורים, כלומר, הצורך בקידושין ובקדושה מגיע מרקע יום כיפור. יפה, אולי הבנתי אז עוד כמה דברים.
אני דוקא אחד שאוהב כתבי חידה.
משחק מעניין.
[ליצירה]
יפה
לפרסם יצירה זה להסתכן בקבלת תגובות...
את הבאת את זה על עצמך.
אני הייתי מסיים את זה כך:
לסוג ולא להסתכן, זה הסיכון הגדול מכולם, הסיכון של חוסר התפתחות.
או משהו דומה.
כלומר, שגם המסר יהיה באותו סגנון של שאר הקטע.
ברוכה הבאה!
[ליצירה]
מחאה
לא, לא אהבתי בכלל.
שיר גס ורע.
ובתור שכזה, הסגנון לא מעניין אותי כלל.
מקוה שיש לך גם שירים יותר צנועים.
תמהני- איך שיר כזה עבר כאן בשתיקה.
אני מוחה.
תגובות