חלונות
יצחק בן מרדכי
-
בעבר פורסמו בזאת 52 יצירות. כעת כולן מושהות כמחאה על פרסומות בלתי הולמות הנמצאות באתר.אשמח להחיותן ברגע שתשלח אלי לאימייל הודעה ממנהל האתר על צנזור פרסומות. אשמח אם תצטרפו גם אתם למחאה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] וואללללללללה זה יכול להיות הלוגו של צורה!!! [ליצירה]
- [ליצירה] למעשה, הצעתי לוגו דומה במקצת. שוה הצצה (לדעתי). [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים. ממש אהבתי את השתלבות הצבעים והצורות אחת בשניה... יש משהו נוסך שלווה ותקווה ב"אור" הלבן מבעד לחלון... [ליצירה]
- [ליצירה] וואייי, גמני רציתי לכתוב את זה!!! (בקשר ללוגו) עם שיפוץ קל והתאמה ללוגו - זה יכול להיות מהמם! [ליצירה]
- [ליצירה] אפשר אפשר להחזיר, ואז זה לא יהיה לשעבר. לא הבנתי מה זה בא להביע. אולי- קשר אפשר לנתק, אבל הנתק, וכל הכרוך בו, תמיד ישאר. תקנו אותי אני טועה. [ליצירה]
- [ליצירה] בסדר עקב השאלות הרבות שהתעוררו לגבי מהותה ומשמעותה של חפציבה לאופר, אפרסם כאן לקט תגובות חלקי ובלתי ממצה שנתנו לפונים הרבים. 1. ובכן... החפציבה זה לא מושג בעל צוויון מסוים. משהו מופשט, חסר ממשות, משהו שמסמל את הסתמיות שאומרת הכל, משהו גדול מהרבה דברים חסרי משמעות. וגם, משהו שאפשר לכתוב עליו סיפורים וליחס לו תכונות כלשהן ללא שיעלב. זהו. מקוה שסיפקתי את מבוקשך. אם ממש תתעקשי, אספר לך איך הגעתי לשם הזה. לילה טוב, יצחק. 2. לשאלתך: חפציבה לאופר היא אישיות נעלית מעל לכל ההגדרות, משהו לא ניתן לתיאור, פריך ומופרך, משהו שלא קשור בהכרח לזמן או מקום מסוימים. חפציבה לאופר היא מעין אלגוריה, על החיים, העולם ומה שביניהם. 3. הו, הו, הו! ביקשת לדעת סוד שקרוב במהותו לסוד היקום... חפציבה היא אישיות נעלה מכל צוויון ותיאור. כיצד אוכל להסביר לך מי היא, אם המדוברת רחוקה מהבנת שכל אנוש. כל שאני יודע עליה הוא שמספר הנעלים שלה אינו זוגי, וכי הוא נקרא משני הכיוונים. צר לי, אך זהו כל המידע שאוכל לספק. מידע נוסף תוכלי לקבל בסניפי החפציבה שבסביבתך. כל טוב. מקוה שזה יספיק. הרבה אושר, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] ...אם מישו לא הבין, שיקרא שוב את הכותרת [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, אשא את דברי לעם האמת היא שאני לא אוהב להסביר יצירות שכתבתי, ומהסיבה הזאת בדיוק אני כותב אותם ולא מסביר. אבל כאן זה מתבקש. יקירי, תודה על התגובות האוהדות, אבל חפציבה לאופר היא לא סתם דמות אקראית, היא נעלית מכל אקראיות. היא האקראיות בעצמה, ומתוך כך קשה להתייחס אליה בסתמיות. נהפוך הוא, היחס ה-א סתמי מתבקש כאן, אם לא העל-סתמי. יתירה מכך, חפציבה, על אף היותה דמות ספרותית, יש לה חיים משל עצמה, ולרוב היא מובילה את הכותב, ולא ההפך. ניתן לקרוא יצירות נוספות אודותיה בשאר יצירותי. לתרומות וכו'... תהיו בריאים, וסליחה אם הכבדתי (זאת היא- אתם יודעים...). בהצלחה לכם, יצחק, נושא כליה של הגבירה. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח נעם, זה משובח ביותר, החומר שאני הכי אוהב... אל תפסיק לכתוב לרגע, תזכור תמיד שיש מי שמוכן לקרוא... בהצלחה, יצחק [ליצירה]
- [ליצירה] ולוואי מה שתגיד... [ליצירה]
- [ליצירה] נשמע מסקרן... בטח כואב לראות ולצפות ברשעים האלה ולא לעשות כלום. לא אתה, מישהו שם, מגבוה, שיתן הוראה לחיילים שם בבסיס ליד למחוק את רמאללה. הם שם בטח צוחקים עלינו- יודעים שאנו צופים בהם, אבל מלאי שלוה, הרי לא נעשה להם כלום... כמה אירוני. התפקיד שלך- "מגן ולא יראה", בתור אדם דתי, להחדיר כמה שיותר, איפה שאפשר, את התודעות האלה. שרמאללה שלנו. שהיא עוד תהיה יהודית. שאסור לטפח אויבים. בשיחות עם פעילים אחרים, בכתיבת התצפיות, בדפי המשוב, בצורה חכמה ככל הניתן. לאט לאט זה יחדור, בע"ה. אולי נראה גם משהו טוב בשירות הזה, ולא שאני מזלזל במה שעושים עד עכשיו, העניין הוא שאתם לגמרי לא בכיוון הנכון. או שאולי אתה בעצם מרכז ושמאלה? יש גם 'דתיים' שמאלניים. לא הגיוני שיתנו לימניים להכנס. שאלה כאחד מבפנים- אולי אתה יכול להסביר את הסיבה להמצאות "מחלקה יהודית"? סליחה אם סתם העקתי, באמת מחכה להמשך, הרבה טוב ואור, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] יש עוד סיומים אפשריים יש עוד סיומים אפשריים לבחירתכם: הסוף הקיטשי: אחרי שתיקה ארוכה וכבדה התהפך יוסף לכיוון הקיר. הוא עצם עינים, ניסה להרדם. די, שיצאו. הרגשת ריקנות השתלטה עליו. הוא הרגיש צורך נואש לעשות משהו. הקיר הלבן בהק לעומתו. די. יוסף התרומם באחת, מסיר את השמיכה מעל פלג גופו העליון. הוריו הביטו בו בלי מילה. הלא יאומן קרה. הוא יצא מהמיטה, נכנס לנעלי הבית שלו ודשדש לכיוון חדר האמבטיה. ההורים שכבר לא ידעו מה להרגיש רק הביטו אחד בשני, מקוים, כל אחד לעצמו, שלא יאלצו לעבור את זה שוב למחרת. [ליצירה]
- [ליצירה] חוזר בי הריני להודיע קבל עם ועולם מה חדל אני, עד היכן טפשותי וחוסר הבנתי באומנות מגיעה, ואנצל במה זו על מנת להתנצל בפני הריאוגראפית המוכשרת. סליחה. באמת שלא הייתי צריך. הרבה ברכה והמשך יצירה פורה, אקוה לסליחתך, יצחק. [ליצירה]
- [ליצירה] ואולי הם שתקו בגלל... שהם פשוט היו מאושרים על כך שהם בארץ. משום מה כל המהפכנים, המורדים, לוחמי החופש והשויון נראים לי כל כך אנשים של יאוש. השאלה היא איך אתה רואה את המציאות; יש מה לתקן, לא אכחיש, אבל גם יש כל כך הרבה על מה לשמוח, באמת. זה שאנו כאן בארץ, עם ממשלה שלנו (כבוד!), ואנשים כל כך טובים, זה דבר שהרבה דורות של גלות חלמו עליו. יש לאן להתקדם, אמת, אך לא מתוך כעס, כי אם מתוך חדות יצירה. נסה זאת, הו שמואל יקירינו! הרבה ברכה ורוב טוב! החותם בדמע, יצחק. [ליצירה]
תגובות