על משכבי הצדיק האחרון בסדום רוצה בלילות לברוח. ביום העולם מצביע עליו, בלילות הדלת מחשבת להישבר. וכמו אשת לוט, גם הוא יודע שאסור להביט לאחור שמא בשמיים יחשבו בטעות ויצרפו כוונה למעשה. ולפעמים בחצות ליל כשהכל מוכים בסנוורים הוא כמעט חוצה את מפתן הדלת- ובורח למצער. ובחדר הפנימי ישנות הבנות.