בתוכי אני מתה
גוף בלי נשמה
עיניי כבויות
פי יבש
בתוכי אני מתה
פריחת אביב שנבלה קמלה לה
זכרון של אהבה
שדועך ונעלם
בתוכי אני מתה
עורי התקלף
עצמותיי נמסו
בתוכי אני מתה
אך ליבי עוד פועם
לאיטו
דימויים חזקים ויפים. זה מאוד חזק שאין סימני פיסוק, ואפילו לא נקודה בסוף. רק תהיה אחת בליבי: אם הלב עוד פועם, זה אומר שיש עוד חיות למרות המות, או שקיימת כמיהה למוות שאינה יכולה להגיע עד סופה בגלל שהלב עוד פועם (מין צמח כזה...)???
בכל אופן - אהבתי מאוד.
[ליצירה]
יפה מאוד
דימויים חזקים ויפים. זה מאוד חזק שאין סימני פיסוק, ואפילו לא נקודה בסוף. רק תהיה אחת בליבי: אם הלב עוד פועם, זה אומר שיש עוד חיות למרות המות, או שקיימת כמיהה למוות שאינה יכולה להגיע עד סופה בגלל שהלב עוד פועם (מין צמח כזה...)???
בכל אופן - אהבתי מאוד.
[ליצירה]
אני אנסה להסביר
זה שיר שמדבר על הזמן שמתמסמס לו מבין האצבעות , שברוב הפעמים אנחנו לא מרגישים בו ורק לעיתים נדירות , ברגע של התבודדות - למשל בחוף הים בין הסלעים- מרגישים תחושה של פספוס על כל מיני דברים שקרו או לא קרו בחיינו , בעיקר בתחום האהבה..
מקווה שברור יותר ותודה על ההערה..
תגובות