הייתי רוצה למחות בשם החושך.

על כל העוולות שנעשו בשמו, על כל הזוועות שטפלו עליו, על כל החרדות שהאשימו אותו, על כל היגונות שתלו על כתפיו, על כל המפלצות שהסתירו תחת גלימתו.

הייתי רוצה לומר בשמו שזה לא הוא, שאין לו דבר משלו.
שהוא ישן כשהזוועות זעות, ועיניו עצומות כשהמפלצות מתרוצצות.
וגם הוא שם, שבוי, בדיוק כמו כל הפוחדים. ללא קרן אור שתגיה את אפלת לילותיו.

הייתי רוצה לזעוק להגנת שמו הטוב.
אבל אי אפשר.
כי אין לו שם.
ואפילו לא יד ללטף.