כמה ימים לפני פורים תש"ע הזדמן לי לשמוע הרצאה על מגילת אסתר

מפי מרצה מלומד מהאסכולה ההומניסטית או מה שנקרה בג'רגון  המודרני יהדות פלורליסטית

המסר העיקרי שלו היה שאינו רווה נחת מהמגילה ונפשו העדינה והרכה

אינה יכולה לסבול את מקרא הטבח הנוראי שעשו היהודים באויביהם חסרי האונים.

למה להרוג ולאבד שבעים וחמישים אלף גויים שחלקם אם לא רובם

בטח היו חפים מפשע , ולמה היו צריכים לתלות עשרת בני המן

אשר אינם אשמים בחטא אביהם! במה ויזתה הילד הקטן המסכן אשם

שהיה צריך לתלות על עץ גבוה כמו פושע?

האבות אכלו בושר ושיני בנים תקהינה?

אותו מרצה הפליג בתיאוריו  והשווה בין הטבח שבמגילה לבין טבח גולדשטיין

במערת המכפלה , טבע שארע כזכור כמה ימים לפני פורים.

האמת שאני בד"כ, בעת קריאת המגילה, כל הקשב וריכוז מתפוגג אחרי תליית המן

ומעולם לא עקבתי אחרי מה שהתרחש אחר כך. בוא נגיד שצום אסתר המעיק שנפתח רק אחרי תום מקרא המגילה אשם בזה.

אז לומר את האמת , הטענה של  המרצה הטרידה את מנוחתי ומצפוני

ולכן באותו פורים תשע החלטתי שאני אשמור על הריכוז עד תום המגילה

והעובדה שהמקרא היה במוצאי שבת יומיים אחרי צום אסתר הייתה לי לעזר.

אז התברר לי שהמרצה החביב צדק ואכן היהודים האכזרים טבחו ללא רחם

בשבעים וחמשה אלף איש אחרי שיום לפני הרגו חמש מאות איש בשושן הבירה.

ולא מספיק שחיסלו את עשרת בני המן , הם גם תלו את גויותיהם על עץ גבוה חמישים אמה

יענו ווידוא הריגה וגם על הילד הקטן ויזתה לא חסו.

אזה מזל שאנו גם נדרשים לקרוא את המגילה גם למחרת בבוקר אחרי תפילת שחרית.

כי אז צד את עיני פסוק שבד"כ לא מושך את תשומת ליבי :

"כי כתב אשר נכתב בשם המלך ונחתום בטבעת המלך אין להשיב"

דהיינו שהמלך הטיפש יכול להוציא הוראה נוראה של התרת דם יהודי

אבל אין בכוחו לבטל את הגזרה.