י"ג מידות ה' התגלו למשה ,אחרי חטא העגל , בפעם השנייה שהוא עלה להר סיני. נשאלת השאלה למה הקב"ה גילה את מידותיו דווקא אחרי חטא העגל ולא בפעם הראשונה שהוא עלה להר לקבל את לוחות הברית ? תשובה לשאלה זו מחייבת לעמוד על המשמעות העמוקה של מידות ה' והשפעתן על התנהלות של העולם בו אנו חיים.
י"ג מידות מתגלות למשה לאחר שיחה ארוכה בינו להקב"ה בו מבקש משה להשיג בכוח שיכלו את סודות אלוקותו של ה'. במהלך השיחה, ניתן להבחין בשני ניסיונות של משה להבנה עמוקה של ה'. הנסיון הראשון הודיעני נא את דרכך ואדעך למען אמצא חן בעינך (לג יג) עולה יפה מכוון שהקב"ה נענה בחיוב : גם את הדבר הזה אשר דיברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם(לג יז) . הניסיון השני : הראני את כבודך (לג יח) נענה בשלילה : לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי (לג כ). מהו ההבדל בין שתי הבקשות שבגללו הקב"ה נענה בחיוב לראשונה ובשלילה לשנייה?
האם משה רצה להיכנס לעולם המיסטי של המקובלים המעוניינים בהשגת רזי העולמות העליונים? יתכן שכן ויתכן שלא. כנראה שלעולם לא נדע. הכלי יקר מביא בשם רז"ל את פרוש הראני את כבודך "שביקש לראות מתן שכרן של מצוות לעולם הבא שנקרא כבוד שנאמר כבוד חכמים ינחלו , ויאמר אני אעביר כל טובי על פניך הן שכר העולם הזה הן רב טוב הצפון לצדיקים ,אבל מכל מקום אין אתה יכול לראות את כולו ,אפס קצהו הראה,שכר העולם הזה המכונה "מאחורי" כדבר הטפל שהוא משליך לאחוריו אבל "פני" דהיינו שכר העולם הבא שהצדיקים רואים פני השכינה בעוד היות האדם מסובך בחומר לא יוכל לראות זה כמו שנאמר "עין לא ראתה וגו' " ועל זה אמר לא תוכל לראות פני כי הפנים עצמם הם שכר הצדיקים שנהנין מאור פניו יתברך וזה שאמר וראית את אחורי ופני לא ייראו ".מדברי בעל הכלי יקר עולה משמעות רוחנית עמוקה של שכר עולם הבא הנרמז בבקשה הראני את כבודך השונה בתכלית משכר עולם הזה שנרמזת בבקשה הראני את דרכיך. שכר עולם הבא מבטא את הכמיהה של הפנימיות העצמית של האדם -קרי הנשמה חלק אלוה ממעל- ליהנות מזיו השכינה ולהידבק בה .בזה הנשמה חוזרת למקורה העליון במדרגה גבוהה יותר מלפני שירדה במהלך הבריאה. כמיהה זו מוסתרת ואיננה בת השגה על ידי כח השכל ולכן איננה חודרת למודעות שלנו. אבל היא קיימת ומורגשת ומתבטא בכמיהה לרוחניות. וזה משמעות הביטוי הראני את כבודך.אולם לא ניתן לחדור בכח השכל לסוד אלקותו יתברך ולחוות את החוויה המרגשת של האור הגנוז הנרמז במושג פני ה' . הפורקן לכמיהה הזו הוא השכר השמור לעולם הבא . וזהו פרוש כי לא יראני האדם וחי. מה שהקב"ה מוכן לגלות זה השכר בעולם הזה. אולם גם שכר בעולם הזה איננו מובן ופשוט כל כך. זה לא בדיוק פרס שה' מחלק לצדיקים על קיום המצוות. השכר הוא למעשה מושג המבטא את תארי פעולותיו של הקב"ה בעולם הזה ואופן התגלותו שהם כן ניתנים להשגה בכוח השכל. זו משמעות בקשתו של משה הודיעני נא את דרכיך : הודיעני את המידות המנחות את פעולותיך בעולם הזה. אז הקב"ה מביע את הסכמתו באומרו למשה: גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם .המשפט אדעך בשם אומר שתארי פעולותיו יתברך מגולמים בשמותיו . כאשר הקב"ה אומר למשה אני אעביר כל טובי על פניך וקראתי בשם ה' לפניך וחנותי את אשר אחון וריחמתי את אשר ארחם , הוא מגלה את מידת הרחמים המזוהה עם שם ה' ובזה הוא נענה לבקשתו הראשונה של משה הודיעני נא את דרכיך. הדבר החשוב שה' מעביר לעבדו משה וממנו לעם ישראל ולכל האנושות זה לא סוד השתלשלות האור האין-סופי מעולם האצילות עד עולם העשייה אלא י"ג מידות ה' הקובעות את התנהלותו יתברך בעולם הזה מאז ימי בראשית. נאמן להבטחתו- ואדעך בשם - , ה' קורא ומגלה את שמותיו המזוהים עם מידותיו יתברך : ה' ה' אל רחום וחנון ארך אפים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עוון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה ,פוקד עון אבות...המשמעות הערכית-המוסרית של בריאת העולם וקיומו הרבה יותר חשובה ממשמעויותיו האסטטיות המדעיות והמיסטיות . נעבור על פרוש מידותיו יתברך כפי שפירשו רז"ל.
א. ה' הראשון מורה על מדת הרחמים קודם שהאדם יחטא (רש"י בשם רז"ל). אף על פי שגלוי לפניו שעתיד הוא שיחטא ,אפילו הכי ה' מרחם עליו מאחר שלא חטא עוד (שפתי חכמים).
ב.ה' השני מורה על מדת הרחמים לאחר החטא.
ג.אל רחום : אף זו מדת הרחמים והיא מדרגה שונה משתי המדות הרחמים הראשונות.
ד.וחנון :מעניק במתנת חינם.
ה.ארך אפיים:מאריך אפו ואינו ממהר להיפרע שמא יעשה תשובה (רש"י) .
ו.רב חסד:גומל חסדים לצריכים חסד שאין להם זכויות שיכולים להגן עליו (רש"י).
ז.ואמת: משלם שכר טוב לעושי רצונו.
ח.נצר חסד לאלפים. שומר את השכר למי שעושה חסד לפניו עד אלפיים דורות.דהיינו מעשה חסד שעושה מטביע את חותמו לאלפי דורות.
ט.נושא עוון: סולח על הזדונות.
י.ופשע:מוחל על המרדים שהאדם עושה להכעיס (רש"י).
יא.וחטאה:מוחל על השגגות.
יב.ונקה לא ינקה : אינו מוותר על העוון לגמרי אלא נפרע ממנו מעט מעט.
יג.פוקד עוון אבות אבות על בנים ובני בנים.זאת היא מידת הדין.
כל מידה ומידה מגלה לנו פן אחד של התגלותו ופועלו יתברך בעולם הזה. ובזה מובנים דברי חז"ל המובאים על ידי הכלי יקר :"וכן נאמר ויראהו ה' את כל הארץ עד הים האחרון ודרז"ל עד היום האחרון לתחיית המתים אבל לא עד בכלל כי השכר של תחיית המתים לא הראה לו ה' כי לא יוכל לראותו ולהבין מהותו כלל". דהיינו נפרש לפני משה כל עתיד העולם והבחין בו את חותם מידות ה'. הוא ראה איך מידות הרחמים והחסד מצילות את החוטאים ,את שכר לטובים (לפי מידת נוצר חסד) את העונש לרשעים (לפי מידת פוקד עוון ) ואת התאפקות בלהיפרע בחוטאים (לפי מידת ארך אפיים) וכו' .אולם כפי שנאמר לעיל הוא לא ראה הטוב האמיתי הבלתי ניתן להשגה בעולם הבא. ובזה מתיישבת השאלה שנשאלה בהתחלה :למה דווקא אחרי חטא העגל, הקב"ה גילה למשה רבינו את מידותיו ? חטא העגל חשף את הנטיות האפלות ביותר הטבועות באדם :עבודת אלילים, שפיכות דמים (רצח של חור בן מרים שניסה להוכיח את העם) וגילוי עריות ("וישכימו לצחק". עיין ברש"י פרוש המושג לצחק) .הנטיות אשר היו חבויות בקרב העם התפרצו ברגע שמשה בושש לבוא. פתאום התחוור למשה ,ודרכו לאנושות כולה, שלמרות כל הניסים והנפלאות אשר ראו בני ישראל במצרים ובמעמד הר סיני, מציאות הרוע הינה עובדה קיימת והכרחית. רק בהתמודדות ובמלחמה עם כוחות הרוע, הנשמה מזדככת ועולה מעלה ומידבקת בשכינה. אולם יש ולעיתים האדם נכשל וחוטא ולכן הוא זקוק למידת הרחמים. בכישלון חטא העגל התגלו במלואם מידות הרחמים החסד אריכות אפיים והסליחה מצד אחד ואת מידת הדין לתיקון החטא למי שהחזיק בעבודה זרה מצד שני. רק אז ,אחרי שהעם הרגיש על בשרו את השפעתן של מידות ה', הוא היה מסוגל להבין לעומקם את חשיבות המידות וטביעת חותמם על תולדות העולם מימי בראשית ועד תחיית המתים. אולם חשיבות עניין המידות אינה כרוכה רק בידיעת סודות מהלכי ריבונו של עולם. בשיחה בין משה לקב"ה אשר קדמה לגילוי י"ג מידותיו יתברך,משה רבינו אומר "הודיעני נא את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעינך וראה כי עמך הגוי הזה". לכאורה יש לשאול למה משה ימצא חן בעיני ה' דווקא אחרי שידע את מידותיו? התשובה של ה' למשה מיישבת קושיא זו : ויאמר פני ילכו והניחותי לך. ידוע שפני ה' הוא מושג המדמה את מקור השפע האלוקי על העולם שנאמר "יאר ה' פניו אליך ויחונך, ישא ה' פניו אליך וישם לך שלום". פני ה' מאירות ומשפיעות מכוח י"ג מידותיו יתברך ומבטאות את השגחתו העליונה והישירה על עם ישראל מכוון שהעם מונחה (מלשון הניחותי לך) על ידי מידות ה' .דהיינו ברגע שעם ישראל ידע וישכיל את י"ג מידות אז הוא יאמץ אותם ויידבק בהם ובזה יירצה את ה' וימצא חן בעיניו יתברך. רצונו של ה' הוא שהעם יממש את הערכים המשתקפים מי"ג מידותיו ובשביל זה עליו לידע אותם.עכשיו מובן הפסוק פני ילכו והניחותי לך : אני אשגיח ואשפיע עליכם מכוח מידותיי אשר מנחות אותכם בכל אשר תלכו. מתברר אם כן מתוך שיחת משה עם אלוקים שישנם שני אופנים בהם הקב"ה משגיח ומשפיע בעולם. השפעה ישירה גלויה של ה' עצמו מבחינת "פני ילכו והניחותי לך" למי שמאמץ את מידותיו ומממש את ערכי התורה והשפעה עקיפה ומוסתרת על ידי מלאך שליח לאותם גויים אשר דחו את תורת ה' והולכים בנתיבים המנוגדים למידותיו יברך. וזאת הייתה בקשתו של משה :לא לשלוח עוד מלאך-שליח ככל הגויים אלא ה' בכבודו ובעצמו ישגיח וישפיע מכל טובו על עם ישראל מכוח זה שהעם ידע את מידותיו ויידבק בהם ובזה ייבדל מכל יתר הגויים.שנאמר "ובמה יודע אפא כי מצאתי חן בעינך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על האדמה".
