ידעתי פתאום שיש פה סולם והוא מלא הוד וכל ישותי התעטפה בדממה. אמרתי מַה נורא, זכוֹר העקידה. ורוחי נרעדה בבכייה רחֵמִית. מקצה העולם שב קול הצעקה ונחמה ועיבור והרת. כולנו כאחד באור פנייך.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לדעתי ציור יפה ללא קשר לאמצעים בו צויר. יש משהו מדויק בנוגות העניים. [ליצירה]
- [ליצירה] בתור אדם אופטימי, קשה לי לקרוא את השיר, אבל אני מעריך את צורת ההסתכלות הישירה, זהו שיר הנובע ממקום כנה. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף שיר מקסים ומודע. "...אני חולמת לתוך עיניך. רוצה: עתיד. אתה כאן עם ההווה שלך..." חוויה כה מוכרת. משתתף בתפילה: "הלוואי שנבוא אלינו כבר". חג עצמאות! [ליצירה]
- [ליצירה] נפלו כמה טעויות בחלוקת המילים. הרי השיר המתוקן. כאשר אבדתי עבדתי גם פכים קטנים לא ניתן לעמ ללקלק נלך על הכול עד הקצה מלחמתה של המטאפיזיקה הסובלמטיבית. משורר! פילוסוף! איש רוח! אינטלקטואל! הקרב עצמך על מזבח האמונה! עד שרייה אבסולוטית בגילופין של שמינית הברה רוכל במילים הטרי הרלוונטי למעלה האנכרוניסטי העבש למטה היצע ביקוש לשרוד, בסך הכול בדלת עדיין פ(י)סח [ליצירה]
- [ליצירה] תודה לכל המגיבים, אמילי, לא הבנתי את כוונתך, "בעיניי הראשון והייתי נותנת לו מקום משלו" [ליצירה]
תגובות