תַּחַת כַּנְפֵי עֵצִים

לְלֹא אֵם וּלְלֹא אָחוֹת

שַׁבְתִּי אֶל חֵיק הָאֲדָמָה.

 

אֵיךְ אוּכַל לִכְתֹּב עַל אָהֲבָה

אִם הַכּוֹכָבִים אֵינָם

אֶלָּא זִכָּרוֹן עָמוּם שֶׁל לַהַבָהּ

הַמְפַלֵּחַ שֶׁל הָרְמִיָּה בַּת הֶחֲלוֹף?

 

הַנֶּפֶשׁ שֶׁנִּסְפְּגָה בַּאֲדָמָה

נִשְׂרֶפֶת בְּהָרִים הַבּוֹעֲרִים

כְּנֶגֶד נְעוּרֵי זְרִיחָה.