יום השישי, ערב שבת
שני נרות קטנים דולקים
אורן מעורר הכיסופים.
וזכרון הכמיהה שלא תם
מרחף אל מעבר לים
אל מחוזות הילדות
של חבל מקדוניה
הנה
שם בבית הדל והקטן
אשר בירושלים דבלקן
באחת מחצרות הרובע
עומדת אמי, שביס לראשה
מול אדן החלון
מדליקה שני נרות שבת
דמעה מוחה היא מזווית עינה
הנה
אבי שר בקול ערב:
אל דיו אלטו
ואני בקולי מתערב:
קון סו גראסיה
ופנינו במבדיל למזרח
לקדמת אסיה
למערב ליבי כעת פונה
באחת נעור אני ממחשבותיי
פוקח עיני מביט נכחי
כשואל היכן אני
שני נרות קטנים דולקים
מאירים ברטט אלוקים
חש אני בבירור
ומתאחד עם משפחתי
באור נרות כמיהתי
סתיו התשס"ב
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כמיהה אהבתי את הדרך בה אתה מתאר את הדרך מהזכרונות למציאות, האיחוד המשפחתי שלך כילד ושלך כאבא. נוגע ללב בעדינות. [ליצירה]
- [ליצירה] תודה על תגובתך השיר אינו אישי אלא פרי דמיוני חן חן לך [ליצירה]
- [ליצירה] דמיון? אם כך עוד יותר משמעותי. [ליצירה]
- [ליצירה] רדוד חסדני ומשתפך יתר על המידה. חוץ מזה שאין לך מושג על הדינמיקה של הגעגוע והכיסופים... מי שמך להיכנס לליבותיהם של אנשים (ואתה לא מנתח לב...) [ליצירה]
- [ליצירה] חוצמזה שקול האמת הוא בעצם עובר ושב הידוע .... ששחצנותו מרקיעה שחקים ושוברת שיאים [ליצירה]
- [ליצירה] טוב..נוויל אני כבר רואה לפי השרשור של תגובתיו... ניכר כי הענווה אינה מתכונותיו הבולטות [ליצירה]
- [ליצירה] --- כאהבה כמוות הרגש והתחושה עזה, הנה נראה כי הקץ אך בעצם התחלה חדשה ומופלאה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] אמן ואמן ישר כח [ליצירה]
- [ליצירה] --- מלא רגש, הילדה שהתבגרה וסוף סוף זכתה לחיבוק [ליצירה]
- [ליצירה] חס וחלילה.שיהיה ברור, לא השתלחתי בירושלמי באופן אישי. ולא בויקי כנפו. לא אמורים להיעלב מסאטירה שכזו [ליצירה]
- [ליצירה] פשע עם שיניים כלב בשניים, הו הו הוטש קרב נא בוקי קרב נא חומי אינעל אבוקי יא בוקי סרוקי. אתן עצם עסיסית למי שישיר כאן ויסית [ליצירה]
- [ליצירה] --- נקודת מבט מעניינת ביותר! החכמתני [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן: ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם. כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו. האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו... [ליצירה]
- [ליצירה] --- מנהג מגונה הוא משל הקיצוניים-לרקוד על הדם [ליצירה]
- [ליצירה] --- שיר עונה ואווירה יוצא מן הכלל :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ירושלמי אתה מדבר מהבטן ומניסיון, הרי יש לך ניסיון בשביתות ובמחאות הרי בלכר כתב על זה שלפני כמה שנים עשית שביתת רעב מול העיריה בכדי שיפתחו מוזיאון גלויות [ליצירה]
תגובות