אמון - מילה שהמציאו לשווא, הרי אין היא קיימת אי פעם, עכשיו. כנות - מילה מיותרת גם היא במיוחד כשהיא יוצאת מפיך או מפי. אתה - אהוב שהמצאתי לשווא, הרי לא היית פה אי פעם, עכשיו. אני - גוף ראשון ויחיד, שאפתי אליך, גוף נסתר, עבר, עתיד. עצבות וכאב שספגתי לשווא בגלל חוסר הרגישות שלך, אי פעם, עכשיו, הפכו צורה, שורש ובניין כשנמאס לצפות ואבד העניין. אתה היית הנושא, הנשוא, המושא הנכסף, אך ללא מילות יחס, אי פעם, עכשיו. עתה, הכל כמו חסר משמעות משאינך יותר. מילה היא רק מילה, ופועל - פועל. דבר לא מתחבר.