על רגל אחת
שמעון הד
-
יחד עם ישי שור, עורך את כתב העת "בין הטיפות"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] כתוב יפה קשה וכואב. ואמיתי. אמיתי... [ליצירה]
- [ליצירה] נורא!!! עד שקראתי את הבית האחרון הכל היה נראה נחמד, והנה באו שלוש שורות ששברו את הכל... שים לב אביתר, זה לא "קצת יאוש". זה נשמע יותר כמו נבואת חורבן. כדאי שתדייק במילותיך. צר לי לדבר כך, אני ממש לא מהביקורתיים, אך יצירות שכאלו לא יבואו ויתנו מאומה לאיש, כי אם להיפך. כתיבתך טובה, מעניינת ומושכת. אני מאחל ומברך שתנתב אותה אך לאפיקים חיוביים ומועילים... [ליצירה]
- [ליצירה] שלום אביתר, תודה על הברכה. מאחל בחזרה... לצערי אני לא מכיר אותך, ולכן אם נגעתי ופגעתי בנקודות רגישות, קבל את בקשת סליחתך, זהו כלל לא כיווני או כוונתי. ולעניין המדובר- לצערי (?) לא זכיתי להיות בבני עקיבא, כך שאני לא יודע על מה אני מדבר. אני רק יכול להאמין שהפעולות שם לא אמורות להוביל אל דברים מנותקים מהחיים, כפי שהבנתי ממך. אם התכוונת לזה שאנו "כבר לא ילדים" ולא הכל צריך להצטייר בצבע אחד, ורוד, אז לצערינו יש לא מעט ילדים שלא כך נראים חייהם. החיים אכן, לרובא דאינשי, צבועים בשלל צבעי הקשת, שלאו דווקא מצטיירת כדבר חיובי.. השאלה היא איפה נמצאים רצוננו ושאיפת ליבנו (בטח תגיד- בוודאי שלטוב ולתיקון. אז לדאבון ליבנו זה לא ממש כך). אני לא יודע אם תסכים איתי או לא, אך יש בי אמונה שהם הם עיקר התבטאות יצירתינו. ומאיתנו, נרצה או לא, עוברים המסרים לזולתנו, בטח אם אנו מפרסמים אותם בפומבי. אודי- חבל לי על התקוממותך, המיותרת לטעמי. לא באתי חלילה לחסום אף אחד בדבריי. באתי לנסות לעודד משיכה אל הטוב, החיובי, שאני מאמין שכולם מייחלים אליו. אמנם שמעתי על חופש הביטוי, ותתפלא, אך עד עכשיו קשה להבין את פשרו. למה, למשל, לא נראה לילדינו (או לעצמנו) דברים עם אופי אלים או לחילופין חסר טהרה וצניעות? הרי גם דברים אלו התבטאו בצורה של "חופש הביטוי". שים לב שגם כינרת, אותה כ"כ שיבחת, חושבת בכיוון זה, באומרה: "כאשר אדם מפרסם, יש לדברים שלו אמירה, כזו או אחרת. הוא ודאי מצפה שמשהו יעבור לקוראים, אך הוא לא אמור לקחת אחריות על הפירוש שנותנים לדבריו. ומכאן אביתר שאינני מסכימה עם דבריך: "זו לא יצירה רק הרהור היא לא אמורה לתת לאף אחד מאום" - לוּ חשבת כך באמת, לא היית מפרסם." בעניין האחריות, יש הבדל בין פירוש הקוראים, לבין היצירה עצמה. ובמקרה הזה יש לי הרגשה שהיצירה עצמה, ללא פירושים מיוחדים ומתפתלים, עלולה לגרום לאנשים רתיעה. אני שמח, אביתר, שאחרי דברים קשים אלו אתה נשאר להיות בעד הזוגיות, אך א"א להיות בטוח שכולם גיבורים כמוך. בברכת שלום, שמעון [ליצירה]
- [ליצירה] מי ימצא נחמה? כואב. ובע"ה מן השמים ינוחמו, וננוחם. [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה כואבת וזועקת כ"כ... במה, במה נתנחם... [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב! רצוף תיאורים מעניינים והעיקר- נוגעים. אין כמו החורף כדי לבנות תהליכים. עמוקים, ממושכים, שלמים. לאט, לאט. בפנים. שבירה למען בנייה. [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה משהו מעניין, אם כי לא הצלחתי לחבר בין כל השורות, לא נגעתי לצערי בעניינו של השיר. הסבר יבוא? [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד. אכן הסנה לעולם לא יאכל. מים רבים לא יוכלו לכבות... תודה על השיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, שירך מעניין, אף מסקרן. לא הצלחתי להבין לאן כף ליבך ועטך נטויה, אם לשמש החמימה או לצבעים הדהויים.. אך כפי שכינרת כתבה, העובדה שהשיר נפתח דווקא בשמש, אומרת משהו.. מה שנותר לי הוא לאחל שהשמש תחמם ותצבע את כל שירך, את כל חייך... שמעון [ליצירה]
- [ליצירה] מקסים ציור מקסים וקסום, מלא צבע וחיים. מאוד אהבתי, רק לא הבנתי את הכותרת... [ליצירה]
תגובות