כמה זרמים שזרמנו
למען השם
ידעו צליל חוזר וחולף
על פנינו, עיטר תוואי מלכים
מדומה.
וממעל- צביטה חרישית.
ידעתי. תמיד
מה שהיה כבר יחלוף
כלא
מה שיהיה
שימתין.
אין דחיפה לשקט
מלבד
צמרות העצים
שעומדים מחייכים ונושפים. שואפים
שואבים
רחמים.
שמעון הד
-
יחד עם ישי שור, עורך את כתב העת "בין הטיפות"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה, זורם, וכואב- כואב... כנראה שלכל אחד מתי שהוא מתגנבת ההרגשה הזו, אז בעצם כולנו באותה סירה... [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש לא... פשוט הלכתי וראיתי את זה. אז עכשיו זה יותר מיוחד? [ליצירה]
- [ליצירה] שלום שי, שירך מעניין, אף מסקרן. לא הצלחתי להבין לאן כף ליבך ועטך נטויה, אם לשמש החמימה או לצבעים הדהויים.. אך כפי שכינרת כתבה, העובדה שהשיר נפתח דווקא בשמש, אומרת משהו.. מה שנותר לי הוא לאחל שהשמש תחמם ותצבע את כל שירך, את כל חייך... שמעון [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב! רצוף תיאורים מעניינים והעיקר- נוגעים. אין כמו החורף כדי לבנות תהליכים. עמוקים, ממושכים, שלמים. לאט, לאט. בפנים. שבירה למען בנייה. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעניין, רק לא הבנתי את השורותיים האחרונות, שמן הסתם הן הן גולת הכותרת. מה הקשר ללוט ובנותיו?? [ליצירה]
- [ליצירה] יצירה חזקה. תמציתית וקולעת. אין לי, אין מילים... [ליצירה]
- [ליצירה] מעניין שיר מעניין ומקורי, יותר התחברתי לחלק הראשון. כמו"כ אולי כדאי לוותר על כמה אותיות "ש" תחיליות? יישר כוח על הרעיון של כתיבת שיר לרבך, המעיד מן הסתם על קשר מיוחד.. [ליצירה]
- [ליצירה] כואב. אהבתי את הכתיבה. יש בה משהו יהודי אותנטי. אור זורח מתוך החשיכה. [ליצירה]
- [ליצירה] מי ימצא נחמה? כואב. ובע"ה מן השמים ינוחמו, וננוחם. [ליצירה]
- [ליצירה] אם יצא שיר כזה מעט ליבך, כנראה שאתה לא רק במפתן, אלא ממש בתוך הבית... שיר נוגע. תודה. [ליצירה]
