כמה זרמים שזרמנו
למען השם
ידעו צליל חוזר וחולף
על פנינו, עיטר תוואי מלכים
מדומה.
וממעל- צביטה חרישית.
ידעתי. תמיד
מה שהיה כבר יחלוף
כלא
מה שיהיה
שימתין.
אין דחיפה לשקט
מלבד
צמרות העצים
שעומדים מחייכים ונושפים. שואפים
שואבים
רחמים.
שמעון הד
-
יחד עם ישי שור, עורך את כתב העת "בין הטיפות"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה, זורם, וכואב- כואב... כנראה שלכל אחד מתי שהוא מתגנבת ההרגשה הזו, אז בעצם כולנו באותה סירה... [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא יצירה נפלאה ומעוררת את נימי הנפש העדינים! נוטפת יופי עדין, ואם אפשר לומר- רוחני... [ליצירה]
- [ליצירה] כתיבה טובה. שיר מעניין ומרתק, עד כדי כך שלא השכלתי לרדת לסוף עניינו. במיוחד לא הבנתי את השורה האחרונה, האמורה, מן הסתם, להיות הצופן של כל השיר. בכל מקרה, יישר כח. (אגב, לא ידעתי שאתה גם פה...) [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד. אכן הסנה לעולם לא יאכל. מים רבים לא יוכלו לכבות... תודה על השיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] חביב. במיוחד הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] יש פה משהו מעניין, אם כי לא הצלחתי לחבר בין כל השורות, לא נגעתי לצערי בעניינו של השיר. הסבר יבוא? [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש, קשה. "איה מקום כבודו"? - במקומו, שנעלה ונסתר מעינינו ומהבנתנו, אך מאמינים ובטוחים אנו כי טוב נשקף ממנו לעברנו, טוב אמיתי ומושלם, שם. יהי זכרם ברוך. ה' יקום דמם. שמעון, תושב כרמל (בו גרו שתי הנרצחות) [ליצירה]
- [ליצירה] שיר מעניין, רק לא הבנתי את השורותיים האחרונות, שמן הסתם הן הן גולת הכותרת. מה הקשר ללוט ובנותיו?? [ליצירה]
- [ליצירה] מי יתן ותזכה, ונזכה... אכן, היהדות לא מסתכמת בנענועים או ריגושים... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש ויפה. [ליצירה]
