כמה זרמים שזרמנו
למען השם
ידעו צליל חוזר וחולף
על פנינו, עיטר תוואי מלכים
מדומה.
וממעל- צביטה חרישית.
ידעתי. תמיד
מה שהיה כבר יחלוף
כלא
מה שיהיה
שימתין.
אין דחיפה לשקט
מלבד
צמרות העצים
שעומדים מחייכים ונושפים. שואפים
שואבים
רחמים.
שמעון הד
-
יחד עם ישי שור, עורך את כתב העת "בין הטיפות"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] חביב. במיוחד הסוף... [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, עמוק וכואב. אבל אתה יודע ששבעים פנים לשירה... שמעון [ליצירה]
- [ליצירה] יפה, זורם, וכואב- כואב... כנראה שלכל אחד מתי שהוא מתגנבת ההרגשה הזו, אז בעצם כולנו באותה סירה... [ליצירה]
- [ליצירה] מרגש, קשה. "איה מקום כבודו"? - במקומו, שנעלה ונסתר מעינינו ומהבנתנו, אך מאמינים ובטוחים אנו כי טוב נשקף ממנו לעברנו, טוב אמיתי ומושלם, שם. יהי זכרם ברוך. ה' יקום דמם. שמעון, תושב כרמל (בו גרו שתי הנרצחות) [ליצירה]
- [ליצירה] מופלא יצירה נפלאה ומעוררת את נימי הנפש העדינים! נוטפת יופי עדין, ואם אפשר לומר- רוחני... [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד. אכן הסנה לעולם לא יאכל. מים רבים לא יוכלו לכבות... תודה על השיר.. [ליצירה]
- [ליצירה] איזה שיר נפלא. פשוט- פשוט אך כ"כ מעודד ומעורר תקווה, יופי וחיים. רק הסתייגות קטנטנה- הסיום היה יכול להיות מעט יותר סימפטי וחיובי... [ליצירה]
- [ליצירה] מי ימצא נחמה? כואב. ובע"ה מן השמים ינוחמו, וננוחם. [ליצירה]
- [ליצירה] שיר טוב! רצוף תיאורים מעניינים והעיקר- נוגעים. אין כמו החורף כדי לבנות תהליכים. עמוקים, ממושכים, שלמים. לאט, לאט. בפנים. שבירה למען בנייה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש ממש לא... פשוט הלכתי וראיתי את זה. אז עכשיו זה יותר מיוחד? [ליצירה]
