לילה אפל, חשור עננים,

את פני כל הארץ, חשיכה מכסה,

ובכביש הבוגדן, בואכה ים המוות,

ממתין השטן, משחק קוביה.

לילה אפל, קריר ולח,

בעיקול מלאך המוות אורב,

מרחוק נשמעת יללת צבוע,

כמנסה לבשר על אסון מתקרב.

לילה אפל, חבורת ילדים,

לביתם שבים מעיר הבירה,

פניהם שלוות, אינם מנחשים,

שבבית דין של מעלה נגזרה הגזירה.

לילה אפל, ובכביש חלקלק,

מכונית מחליקה, מאבדת שליטה,

את שלוות המדבר, לפתע קורעת,

צעקת המתכת ודממת הילדים.

לילה אפל, מואר בלהבה,

ורכב אש, בוער כלפיד,

נשמות צעירות, החיים לפניהם,

בלהב האש, עולות בסערה.

לילה אפל, נטול כוכבים,

פני הלבנה מכוסות עננים,

עוצמת עיניה, אינה מביטה,

בילדים השוכבים למנוחת עולמים.