שבתי חרש אל שירייך,

מנסה לחקות הרישומים

שהותירו פסיעותייך,

כובלת בשבועה של נצח,

שבה ומתמלאת בי,

מרקידה לצליל הרוח.

העודך?

או שהיית?

או שעדיין?

כמנגנת תו חיים,

מעוררת נשכחות,

וזה השיר שלא ידעתי,

שהעירני לחלום.

קושרת קצוות

מתירה סבכים,

החייתני.