איוב בשואה

"ויאמר האדם אל האלוקים: איה קה?"

והאלוקים בשמים, והאדם על הארץ.

"למה תאמר ישראל נסתרה דרכי מה' "

אמור: נסתרה דרכו ממני.

וה' אמר: 'מכסה אני מאברהם את אשר אני עושה,

               ונתתי את זרעו כעפר הארץ.

"ויהי היום,  ויבואו בני האלוקים להתייצב על ה',

ויבא גם השטן בתוכם, להתייצב על ה'"

ויאמר אלוקים אל השטן:

קח נא את בני,

                     את יחידי,

                                   אשר אהבתי,

והעלהו לעולה, באחד הגאיות – אשר אומר אליך.

ויהי באלף השישי, בהיות הלילה, ויהי קולות

וברקים, וענן כבד, ויחרד כל העם אשר במחנות.

ויאמרו העם: 'אתה נסתרת בענן כבודך...'

והאלוקים בשמים, והאדם על הארץ.

א-ל אמונה ואין עול,

צדיק וישר הוא.

ויחכו בני השטן ל"עת אשר תמוט רגלם"-

כאשר תתם זכות אבותם.

ויהי לששת השנים, ומי המבול היו על הארץ.

ויכסו הערים, ויגוע האדם אשר על הארץ.

ובני השטן לקחו את בני האלוקים,

ויקבצום מכל הערים, ומכל מקומות מושבותיהם,

ויביאום אל מקום שכוח א-ל,

לעיני כל באי עולם.

וישחטום אל הבורות, ואל הנקיקים,

אל השיחים, ואל המערות.

ויאחזו בני השטן בבת עמי,

ויחללו את כבודה, ותֻשלך אמת ארצה.

ויקחו את זקני עמי, את נביאי וכהני,

פני זקן לא נשאו.

ויקשרום באזיקים, וישלחום ברכבות,

אל מחנות המוות, ואל שדות הקטל.

וילקחו כל בני עמי, ויחפרו עם ילדיהם-

את בורות המוות, לקֹברם חיים.

ומשנתנה הרשות למשחית להשחית,

שוב אין מבחין בין צדיק לרשע.

ויקח המשחת גרזו בידו,

ויכרת את עץ עמי.

ויאמר: הנה האש והעץ,

           ויעלהו לעולה.

"וישלח המלאך את ידו ירושלים לשחתה,

וינחם ה' אל הרעה, ויאמר למלאך המשחית בעם:

'רב, אתה הרף ידיך'."

ויקח ה' אלוקים עפר מן האדמה-

הרוויה בדם,

ובתוך העפר זרע, כי נותר הזרע מן העץ,

ובעת עלה המשחית להכרית, נחבא באדמה הזרע.

ויקח ה' את הזרע, ויביאהו ארצה כנען.

ויחפהו, וידשנהו באפר שריפת העץ,

וישקהו מנאד הדמעות, אשר תחת כסא כבודו.

ויצמח ה' אלוקים מן האדמה, עץ נחמד למראה,

וטוב למאכל – עץ החיים.

ויאמר האדם: "על כן אמאס ונחמתי, על עפר ואפר."

א-ל נקמות הנשא!

א-ל נקמות יופיע.

ועלו מושיעים לשפוט את הר עשו,

וכפר אדמתו – עמו.