איש באחיו
מאה, מאה ועשר, מאה ועשרים, מאה שלשים.. מד המהירות ב'ביואיק' של ינון טיפס תוך שניות, מאיץ את הרכב למהירות מסחררת, מאלץ אותו לזגזג ימינה ושמאלה כדי לא להתנגש במכונית שנסעו באותה שעה על הכביש. ינון היה בדרכו למפגש משפחתי בבית הוריו בכפר קטן ופסטורלי בגליל התחתון. הוא הביט בהנאה בנופים החולפים על פניו בקצב מזורז. "בחירה מוצלחת" חשב לעצמו כשהוא מסתכל בלוח המכוונים של הרכב אותו רכש אך אתמול בבוקר. הוא חייך כשחשב לעצמו כיצד היה אליהו מגיב אילו ישב לידו באותה שעה. מן הסתם הוא היה מתחנן בפני ינון שינמיך את המהירות: "תפסיק, אתה עוד תהרוג את עצמך", הוא היה אומר לו. למעשה תכנן ינון להראות לאליהו את רכבו החדש במפגש המשפחתי בהמשך היום.
אליהו היה אחיו התאום של ינון, אך נראה כי אף הטוב שבבמאים לא היה מצליח ליצור 2 דמויות בעלות אופי מנוגד כל כך. ניתן לומר שהדבר היחיד המשותף לינון ואליהו היה שהם לא חיו ע"פ הקצב המהיר של החיים, אך בעוד אצל אליהו נבע הדבר מכך שאת חייו השלווים ניהל בקצב שהוא קבע, ינון תמיד הקדים את קצב החיים במספר צעדים. ינון היה בעל מבנה גוף רחב משהו, אם כי אתלט, ושמר על כושר גופני גבוה. מבין השניים תמיד היה המעשי יותר ומאז ומעולם ידעו הכול כי כאשר יש לבצע תפקיד טכני, ניתן לסמוך על ינון בעיניים עצומות. אמנם הייתה בו נטייה להרפתקנות מוגזמת, אך פקחותו, שהשתקפה היטב בעיניו הירוקות, שזיק שובבי היה קבוע בהם תדיר, הצליחה להוציא אותו ממצבים מסובכים אליהם הצליח להכניס את עצמו. אחרי הצבא הוא פנה ללימודי עסקים וכעבור מספר שנים החל לעבוד ביבוא. הוא היה מעורה היטב בנעשה בשווקי הארץ והעולם וידע תמיד באיזה ענף כדאי להשקיע. הוא היה מודע היטב למוצרים להם יש ביקוש בשוק, והשיגם במחירים הזולים ביותר ברחבי העולם. הוא גר בדירת פאר בצפון תל אביב ונהג להחליף רכב כל שנתיים. מהר מאד הוא קשר קשרים עם בעלי המעמד החברתי ונמנה על ה"HI SOCIETY" של תל אביב.
אליהו היה היפוכו הגמור של ינון. הוא היה מעט רזה ומעולם לא הצטיין בספורט יתר על המידה, הישגיו בתחום היו מן הבינוניים. היה לו אופי מעט חולמני ולעיתים קרובות היה ניתן לתפוס אותו בוהה בנקודה לא ברורה. למרות זאת היה לו אופי חמוד והוא התחבב על כולם, מין בחור מתוק כזה. הייתה לו לאליהו בעיה ברפלקסים שלו – במצבי לחץ ובאירועים פתאומיים התגובות שלו היו אטיות, אך מכיוון שמעולם לא אהב לשחק במשחקי ספורט כגון כדור-רגל וכדור-סל לא הפריע לו הדבר בחיי היום יום. בזמן שנהג ברכב היה מקפיד לשמור על מרחק גדול מהרכב שמולו כדי לא להיקלע להפתעות לא נעימות. אמנם לא הייתה לו לאליהו את אותה פקחות ושנינות שהייתה לינון אך מעיניו הכחולות והעמוקות השתקפה תבונה רגשית מדהימה. הוא היה יכול לרדת לעומק אישיותו של אדם ולגלות את הרבדים הכי עמוקים של נפשו כאילו קרא בספר פתוח. כשהיו לחבריו בעיות הם ידעו שיש להם כתובת לשפוך את צרותיהם- אליהו היה כותל הדמעות של הכיתה. כאשר גדל הוא בחר לעבוד בפיסול וקדרות. הוא היה מעביר חוגי יצירה לילדים וכך יכול להתמסר לשני האהבות של חייו- ילדים ואומנות. הוא היה יושב על כל כד מהתחלתו כגוש חמר על האובניים, מחליק בעדינות את החומר, עד שהתפתח לכדי כד מפואר, אז, בסבלנות אין קץ היה מעטר את הכד בפיתוחים יפהפיים. הוא היה יכול לשבת שעות על גבי שעות כשהוא מצייר על כדיו בלי להשתעמם כמלוא הנימה. בכלל היה אליהו חסיד של השגרה, והוא נהנה לחיות את חייו בשלווה אין סופית ללא צורך בשינוים דרסטיים או במאורעות מסעירים. הוא גר בבית קטן מוקף גינת ירק בכפר אומנים קטן ליד ירושלים. רמת ההכנסות שלו לא אפשרה לו להחזיר רכב, אך דבר זה לא הפריע לו מעולם, שכן הוא לא נהג לצאת לעתים קרובות מתחומי כפר האומנים, וגם כשעשה זאת היה נוהג לשאול את רכבו של אחד משכניו, כך שלדבריו לא היה לו כל צורך להשקיע ממעט הכסף שהיה לו בקניית רכב.
למרות השוני הרב בין התאומים הייתה ביניהם חברות אמיצה, ודווקא אופיים המנוגד תרם לאהבה שאהבו אחד את השני. כאשר אליהו היה צריך לרכוש את בית המלאכה שלו היה זה ינון שהשיג לו את כל המכשירים בחצי מהמחיר שלהם בשוק החופשי, ולעומת זאת כששקע ינון במשבר, אחר שחברו הטוב מהצבא נהרג מפליטת כדור, היה זה אליהו שחילץ אותו מהמשבר אחרי שיחות נפש מעמיקות שנמשכו שעות ארוכות.
באותה שעה היה ינון נוהג ברכבו בדרך למפגש השנתי עם אחיו התאום, הוריו ושאר בני המשפחה. ינון אותת ימינה, הוריד מעט מהירות, ירד מהכביש הראשי ופנה לכביש צר ומתפתל שהתעקל בין הרי הגליל והוביל לבית הוריו. הוא נסע במהירות שהייתה אמנם נמוכה יחסית ליכולת הביצוע של הרכב, אך הייתה גבוהה בהרבה מהמהירות המומלצת לנסיעה בטוחה בכביש זה. כעבור חמש דקות של דהירה בכביש המפותל הוא ראה מולו סובארו חבוטה מזדחלת לאיטה באחת מהעליות הרבות שהיו באותו כביש.נהג הסובארו ראה במראה את נהג הביואיק מתקרב אל מכוניתו במהירות מסחררת. "מטורף", לחש לעצמו. כשהגיעו לסיבוב מסוכן במיוחד הבחין נהג הסובארו שהביואיק מאותתת שמאלה ומתחילה לבצע עקיפה מסוכנת. נהג הסובארו הכיר כביש זה היטב, וראה בו מכוניות הפוכות בתעלות בצידי הדרך לעיתים קרובות מדי. הוא היה נחוש בדעתו למנוע מנהג הביואיק לבצע את העקיפה המסוכנת אותה תכנן לבצע, ואשר היה עלול בגינה להחליק לצד הדרך או להתנגש ברכב שבא ממול מעבר לסיבוב. נהג הסובארו משך את רכבו למרכז הכביש וכך מנע מהביואיק כל אפשרות של עקיפה. ינון התרגז והחליט שבהזדמנות ראשונה הוא ילמד את נהג הסובארו לקח. כעבור כשתי דקות הם הגיעו לקטע ישר יחסית של הכביש. ינון העיק על דוושת הגז, עבר את הסובארו וחתך ימינה כשהפגוש של מכוניתו כמעט ונוגע בראש הסובארו. נהג הסובארו נבהל. מאז ומעולם התגובות שלו במצבי לחץ ובאירועים פתאומיים היו אטיות. ינון עוד הספיק לראות את העיניים הכחולות שכה אהב נקרעות לרווחה מאימה, ואז יצאה הסובארו משליטה והתהפכה בתעלה בצד הדרך. צעקה חדה קרעה את הדממה. שברי זכוכית, מתכת לוהטת ורכב אש, ויעל אליהו בסערה השמימה".
* * *
לילה. הרוח מייללת, מרימה קולה בבכי, משחקת בראשי האלונים שהקיפו את בית הקברות. הורים דומעים, המומים, מתקשים לעכל.
רגבי אדמה אחרונים כיסו את הגופה הקרה. ינון עוד יכול היה לשמוע אותם מאשימים אותו בלחישה: "ועתה, ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה, לקחת את דמי אחיך מידך.."
