בס"ד

 

מרחבי דמיון מתפרשים על מציאות,

מציירים ציורי רוח,

מדמים שכל לרגש.

 

מרחפים בין חול וקודש,

מאחדים אידיאל וחיים,

תורה ותפילה.

 

רגשי קודש ממלאים את היכל י-ה,

יוצקים טללי אורות לכל פרטי ההוויה,

וכולם עולים, מנצנצים, לקראת הגאולה.