כף ידי קעורה, תחת סנטר,
גומעת בצמא, בשקיקה,
רסיסי טיפות עת גלשו מנקביי.
מלחיות הן ושוחקות.
בוהקות הן וריח של ורדים נושאות הן
-הנוצצות
אני מביטה בדמעה בודדה אחת,
אשר למגע של אור שמש, מכסיפה.
ומגינה עליה היטב בין כפותיי.
אתן אוסף רגעי חיי, אני לוחשת,
ומצרפת אליהן רוק של שפתיים עת אנשקן.
אתן תמצית הוויתי-
מגינות עליי, פן אתייבש.
תגובות