למשמע פעימות וקצב הוא מתגלה:

נפש כואב קריעות עומק

ופצעי רוחב

שברים נרחבים

לב מקביל לקרקע

שט ומרחף

מנווט והולך בחוסר התמצאות

וחוסר יכולת

גוף שבור תחת כובד נושם.

 

ואלו אותם יצרי כיבוש זכריים-

המטביעים ביובשם

הרוחני, הנחוש

את מיטב צירצורי נפשי-

והם טבועים בי צרובי שמש

.מיוזעים

כל אותן נחמות קטנות

הנושאות על כתפיהן את עול

צחיחות

ארצי הרבַּה.

 

הן, נבראנו כדי לראות בטוב עולמו,

מבט מפרגן.

הן, נולדנו לסבול מציאות ועוד להמשיך

שמוטי ראש לשלם.

בין אדם לעצמו

.בין אדם לזולתו

ויכרעו תילי עולם למשמע 

זה החסד.

 

גם אני ואת קיימים לא מעט

מהלכים, רואים, סובלים ונשכחים בלאט

בטוב לב שברא בעולם.

מיישרים שורה לשמאל

שמים קריצה לימין

ומקווים שעוד נראה במהרה

מחווה לבני הצלם.

 

והנני, מסב בפינה פלונית בעולם

 הופך והופך מיישר ומעקם

שיחזור למקומו

אותו הלב

שתתיישר אותה הנפש

שיתחזק הגוף, ויתחזקו העניים,

 ויחזק הגבר

ההולך,

לידך.