הן אזכור הן אזכור
בשורת ימי העבר
ההולכים ללא שוב
כפרידה עצובה מאהוב
הן אזכור הן אזכור
אי שם בארץ התלתן
את הכפר ההוא הקטן
היושב על שפת הנחל
ונשקף אל דרך ההר
שם בבית קט וזערער
גרה לה בדד עלמת חן
הן אזכור הן אזכור
את שערה האדום
פניה הבורקים
עיניה אשר בצבע השחקים
מבטה אל האחו המוריק
אשר מעבר לחלון,
מצפה לאהובה
ומוסיפה לחלום,
הן אזכור הן אזכור
הן אזכור
קיץ 2000
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] --- מחורבן לתקומה מאבל ליום טוב מה שנאמר: "הפכת מספדי למחול לי" הבעה יפה ומלאת פאתוס, אם כי (לעניות דעתי האישית) אי סדירותם של הבתים קצת לא מסתדרת לי [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מקסים ! המטאפורה חופייך שוב משייכת את השיר לז'אנר שירי הים והנדודים שאת כה מיטיבה לספר. "כשמש תסנוור עינינו" קצת לא מובן. השורה "ביום מן הימים" -חושפת לעינינו כי היה זה רק ביקור חטוף על מנת להתרשם מחופיך :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- האם אתה תירש את מקומו? הפאתוס והחזון די דומים אבל הוא הותיר אחריו נעליים במידה די גדולה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] תודה חברים :-) עכשיו היא עונת השקדים הירוקים שפריים ערב לחיך. נצלו את ההזדמנות... [ליצירה]
- [ליצירה] ישנה רומנסה בלאדינו שמאוד מזכירה השיר הזה: פונצ'ה פונצ'ה לה רוסה -דוקרת דוקרת השושנה [ליצירה]
- [ליצירה] את השיר כתבתי בעקבות דברים של שני אנשים: כי אם דורכים על הארץ, אז דורכים יחפים כי דורכים על פסוקים את זה אמר רחבעם זאבי הי"ד לגבי הקשר לארץ ישראל מי שעלה לרגל למצדה גמע את שביל הנחש וחסר נשימה הגיע לפסגה ואת המשפט הזה אמר נחצ'ה היימן בהספד לזכרו של המשורר נתן יונתן ז"ל צירפתי, הוספתי וכתבתי את השיר מדבריהם [ליצירה]
- [ליצירה] --- ניכר כי הכותבת בקיאה ברזי האמנות לסוגיה :-) [ליצירה]
- [ליצירה] את בדעתו של ירושלמי? (כנראה שכן...) [ליצירה]
- [ליצירה] --- רעיונות יפים ודימויים מדהימים :-)) אך לעניות דעתי- השורות הארוכות קצת לא מסתדרות [ליצירה]
- [ליצירה] אוויר מבורך להט פרחי הבר ניחוחם הבשום עושה דרכו אל אפך ואל ספר הגדת הפסח [ליצירה]
תגובות