הערב הזה, כמו פסח,
כולו שלי.
יש סיכוי למצוא, כמו אפיקומן,
קטניות באדמה.
הפה דיבר גם שאפתי, כמו כוסות,
אוויר יינות ללב-כבדי.
נותרה משימה אחת, בחצות.
לצאת על שתי רגליי. לפחות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יפה מאוד. נהניתי לקרוא. בכלל, כיף לקרוא את מה שאתה כותב. [ליצירה]
- [ליצירה] לא יודע אם זה מכוון אבל הדחיסות של צורת הטקסט מוסיפה כל כך לדחיסות של החומר המצוי בו. כתוב טוב ומשכנע, דחוס, מייגע את הנפש, (הו זה טוב) נסחפתי. [ליצירה]
- [ליצירה] השימושים השונים בביטוי שבע ועשרים - נהדרים - - בעזרת השם תגיעי סמוך לשלושים עם כתיבה על ימים ארוכים וזוגיים. [ליצירה]
- [ליצירה] איך עברו השנים ועדיין הקול הוא אותו תום [ליצירה]
- [ליצירה] ליאורה זה יפהפה צריך להקשיב יותר לסיפורי משפחה... [ליצירה]
- [ליצירה] תודה צחית. כעת, אני באמת לא מרוצה מכמה דברים בשיר. כמו הבית האחרון שצריך להיות איכשהו הפואנטה של השיר אך מתפקשש באופן הכתיבה שלו. גם את ההערה שהבית השני צריך להתחיל במילים "אז חציתי", לקחתי לתשומת לבי. [ליצירה]
- [ליצירה] נהניתי מאוד לקרוא. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני הק' מצטרך להנ"לית שמעלי. רוצה לומר לך כמה מילים והן די מתוקות. אהבתי את הסופים של השירים גם בזה וגם באחרים. הם מקפיצים את כל הקודם להם מעלה מעלה. (למשל הסיום, 'דע רק זאת ~ (...)ואני, כשאינני חכמה', שאגב הזכיר לי את 'את הכי אבודה כשאת שיכורה' של הכנסיה) [ליצירה]
- [ליצירה] * [ליצירה]
- [ליצירה] עד כאן הדיון בנושאי ירידות הדדיות, ביצירה זו. (ומי יתן ביצירות בכלל) מכאן ואילך כולן-תגובות שקשורות ליצירה. תודה. [ליצירה]
תגובות