הערב הזה, כמו פסח,
כולו שלי.
יש סיכוי למצוא, כמו אפיקומן,
קטניות באדמה.
הפה דיבר גם שאפתי, כמו כוסות,
אוויר יינות ללב-כבדי.
נותרה משימה אחת, בחצות.
לצאת על שתי רגליי. לפחות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] הלבן שוטף הכל והאבנים מקבלות את צבע התכול של המים עיקול החומה מגוון מתמונות חוף-ים רגילות שהם בעלות חיתוכים לכיוון אחד. וכמובן הצופה שמביט בכל הים הזה והוזה. מקסים. [ליצירה]
- [ליצירה] * תיאור עדין ויפה. [ליצירה]
- [ליצירה] נהדר [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את השפה של איך זה כתוב עצור ואטום אבל עם מלים שעוד רגע הולכות להתפוצץ ולהיפתח לעולם בבת אחת ברוך [ליצירה]
- [ליצירה] מצוין [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי את רוגעלך קינמון. ואת זלדה (מה זה במקור?) אולי תיתן כמה מלים על אלפרד? וכמובן שלראות את המקור היה יכול להוסיף. (שוב זלדה וגם ה-תנו לי אלף (אלף)) [ליצירה]
- [ליצירה] אני עם היפ נוטי. התמונה הזו מנצחת בקומפוזיציה שלה(והכתום הרפסודי.) (כמה חבל שצבע העץ מיטשטש בצבע החול) (אולי זוית נמוכה יותר היתה מניחה את המדרגות בתוך הים?) [ליצירה]
- [ליצירה] גם אני לא הבנתי את הסוף שכנראה הוא חשוב אבל הבית הראשון יפה מאוד. כמו שאני אוהב. [ליצירה]
- [ליצירה] אהבתי [ליצירה]
- [ליצירה] דוקא אהבתי יותר את הבית הראשון אני חושב שאפשר להעמיד את עונתית וחולפת לעומת חד פעמית. כי חד פעמיותה, היא הדבר שבו היא תיזכר ועל כן תישאר. [ליצירה]
תגובות