הערב הזה, כמו פסח,
כולו שלי.
יש סיכוי למצוא, כמו אפיקומן,
קטניות באדמה.
הפה דיבר גם שאפתי, כמו כוסות,
אוויר יינות ללב-כבדי.
נותרה משימה אחת, בחצות.
לצאת על שתי רגליי. לפחות.
[ליצירה]
אמנם קטע קצר, אך הצלחת לתפוס אותי בפתיחה הסנטימנטלית, באזכור התיבה, שהעיסוק בה וסביבה תמיד עושה לי טוב, ובפניה האינטימית לגשם בסיום. טוב שכתבת את זה, חיכינו לקטע כזה כל כך
[ליצירה]
אני מעונין להקדיש את השיר לזכרה של קרובת משפחה, מזל, (מזול -בפי) שהלכה לעולמה בשבוע שעבר (כ"ט תשרי תשס"ה)
שיר זה נכתב על בסיס זכרונות של שיחות קצרות עימה בערבית-עדנית עילגת שלי (ברור שהיא
הגתה שפה טורדנית זו בטבעיות) ובזכרוני, כאילו היתה מרימה אגודלה לימין ולשמאל בכל פעם שאמרה והסבירה לי עם חיוך, (בין השאר) את המשפט, אהלבכ ווסאהלה כמה אל זביב וואחלה.
תגובות