הערב הזה, כמו פסח,
כולו שלי.
יש סיכוי למצוא, כמו אפיקומן,
קטניות באדמה.
הפה דיבר גם שאפתי, כמו כוסות,
אוויר יינות ללב-כבדי.
נותרה משימה אחת, בחצות.
לצאת על שתי רגליי. לפחות.
מנחם דוד
-
יליד תשל"ד כותב כשיוצא
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] העליתי תמונה באיכות טובה יותר. [ליצירה]
- [ליצירה] לא דחיה ראשונית - חלילה. התכוונתי שאני לא אוהב להציע לאחרים שינויים ביצירתם ובכל זאת בגלל שמאוד אהבתי חשבתי על ההערה שכתבתי [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט מצוין, כתוב משכנע ואינטילגנטי.. נהניתי מאוד לקרוא [ליצירה]
- [ליצירה] טוב לחזור לכאן ולשיר איתך את השיר האובד [ליצירה]
- [ליצירה] רציתי להגיב כבר אתמול ולא ידעתי מה לומר. אז אומר שזה יפה מאוד ככה כמו שזה. ואני מעדיף לחשוב שזה נראה ככה כי כך רצית ולא כי אין סורק. וזו לדעתי התמונה הטובה בשלישיה האחרונה. והחצאית והמים וזהו. [ליצירה]
- [ליצירה] חשבתי שזה מה שרצית לכתוב איש איש באמונתו יחיה ואני אינני מאמינה באיש באמונתו יחיה ואני אינני מאמינה באיש ואני אינני מאמינה ואני אינני [ליצירה]
- [ליצירה] יפה מאוד [ליצירה]
- [ליצירה] הו כל כך יפה כל כך ליאוראי [ליצירה]
- [ליצירה] עד כאן הדיון בנושאי ירידות הדדיות, ביצירה זו. (ומי יתן ביצירות בכלל) מכאן ואילך כולן-תגובות שקשורות ליצירה. תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] רק לספר, שאני מוצא את עצמי מזמזם את השיר ומנסה לשיר בתרועה אהאה אה אה (כןף בגובה הזה) ולא תמיד מצליח [ליצירה]
תגובות