קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
[ליצירה]
הייתם וּנשארתם להיות רַשָעַת;
הד-זעקות נרצחי-פשעיכם, ממשיך להדהד.
שלטונכם במעשיו מוסיף להתרשע;
אך מייסורי-הבושת אינו מִתְרַעֵד!
אכן, אתה משתמש כאן בביטוי חדש ויפה "להתרשע". אני מת על הביטוי הזה, תבוא עליך ברכה, עליך ועל חוש ההומור הלא מודע שבורכת בו
[ליצירה]
ובכן
בין השיטין ניתן למצוא את הסובטקסט המעלה פרשנות פואטית כדלהלן:
ניכר כי היו אלו שני אנשים מבוגרים שחיפשו מעט נחמה ונועם בחייהם ולכן עברו לגור ביחד לאחר שבני זוגם האחרים עזבו אותם.
כל אחד נשא עמו/הביא עמו מטען כבד מן העבר, אך במקום להניח אותו מאחור, הם פשוט פתחו אותו האחד בפני השני ובכך נפתחה תיבת פנדורה של ריב ומדון כשמטען לבו של הגבר מאיים לעלות על גדותיו.
האיש ביקש בסך הכל לארוז את המטען עם חפצי העבר ולעזוב עמו...
תגובות